- מסע לחיים משותפים ואימוץ של תקווה
- חיות ולמידה חברתית-רגשית (SEL)
- תוכנית החינוך חיות איתנו – היכרות כללית ותרגול
- התמודדות עם נושאים שנויים במחלוקת במפגש בין ילדים לבעלי-חיים
- חוסן עם בעלי-חיים: שנה לטראומה וניסיון הדרכה שנרכש בשטח
- מדע רווחת בעלי-החיים בבית-הספר היסודי
- לקראת יום הסובלנות: סובלנות ביחסים בכלל ועם בעלי-חיים בפרט
- דו-קיום עם חיות בר במרחב העירוני
- פעילות חינוכית בחוות הצלה
- התחרות הארצית – מפגש חשיפה
- עבודה מדעית במסגרת מיזם קהילתי של דו-קיום עם בעלי-חיים גדולים וקטנים
- כשנושא הצמחונות או הטבעונות עולה בכיתה
- לקראת יום כדור הארץ
הקלטות ארבעת המפגשים הראשונים בלבד מובאות כאן כדי לאפשר למורות שביקשו הכרה בקורס לגמול אישי לעמוד בלוח הזמנים של משרד החינוך.
מפגשים מונחים בדגש על תוכניות הלימודים של מכון אדם וחיה, תשפ"ה
1. מסע לחיים משותפים ואימוץ עם תקווה
עבודה טיפולים וחינוכית בגישה הדדית – בהשתתפות כלבים
התקיים ב-20.8.2024 בהשתתפות 76 איש.
תקציר המפגש
במפגש קבוצתי עם כלבים אנו רוצים להעביר לילדים מסר של אמפתיה וראיית האחרים, לתרגל מערכות יחסים של הקשבה הדדית ולהנחיל התמודדות מוצלחת עם אתגרים ותסכול. אם יש לכם רצון לתת לתלמידים/מטופלים יותר מאילוף כלבים והבנת שפת הגוף של הכלב, אם הכלב שלכם לא מקבל מקום משמעותי בחדר ואתם רוצים שהילדים באמת ילמדו על עצמם, על כלבים ועל אחרים, כדאי לכם להגיע. בין נושאי המפגש:
- עבודה בקבוצות בגישה הדדית;
- כרטיסיות תוכן המסייעות לניהול מפגשים בעלי ערך חינוכי וטיפולי אמיתי (הכרטיסיות יישלחו חינם בתום המפגש);
- עבודה עם כלבים "מעורבים";
- סיפורים מפי מובילי דרך העובדים בגישה הדדית עם כלבים.
הנחיה ומרצים אורחים
רותם תדמור שדה, עו"ס, מטפלת רגשית בנוכחות בעלי-חיים בגישה הדדית (מכון אדם וחיה; מכללת אורנים).
סיון שפר, מטפלת בעזרת סוסים ומדריכת כלבנות טיפולית (דיאלוג לחיים).
חנין אגבאריה, מטפלת רגשית בנוכחות בעלי-חיים בגישה הדדית (בתי"ס אלראזי וברנקו וייס אמג'אד).
יובל נבון, מנחה בתוכנית "לכשכש עם הכלב" בבתי-ספר (צער בעלי-חיים רמת-גן והסביבה).
גל חכים-אשר, מטפלת רגשית בנוכחות בעלי-חיים בגישה הדדית (מכון אדם וחיה; מכללת אורנים).
המפגש המוקלט
מפגש 1, 20.8.2024: מסע לחיים משותפים ואימוץ עם תקווה
מידע נוסף בעקבות המפגש
לפגוש חיות במילים: הנחיות מפורטות ובהירות ליצירת כרטיסיות, דפי עבודה ושלטים עבור מפגשים עם חיות בשבי מופיעות בחוברת לפגוש חיות במילים: תכנון עזרי חינוך למפגשים הדדיים בינינו ובין בעלי-חיים.
- מסע לחיים משותפים: אפשר להוריד כאן את הכרטיסיות החינוכיות והטיפוליות בנושא החיים המשותפים של בני-אדם וכלבים (עברית וערבית), שרותם תדמור-שדה וחנין אגבאריה הציגו במפגש.
- חומר זה מתאים לשימוש בשיעורי כישורי חיים, יום המשפחה, יום זכויות בעלי-החיים, מפגשי כלבנות טיפולית, וכן כהרחבה של חיות איתנו ב'-ג' שיעורים 5-4 ("החורשה", "שלולית החורף").
- העבודה עם כרטיסיות עשויה לתפוס שיעורים שלמים אך אינה מחייבת זאת. אפשר לעבוד עם כרטיסייה אחת בלבד במשך כרבע שעה, ולחזור על דגם זה עם כרטיסיות שונות במשך שנת הלימודים כפעילות אורחת במסגרת שיעור כלשהו הקבוע במערכת.
- החומר מתאים לביה"ס היסודי. אם המורה מקריאה את תוכן הכרטיסיות, אפשר להשתמש בהן בכיתות א'-ג' (יש להפעיל שיקול דעת ביחס להתאמת הגיל לכרטיסיות המסוימות). אם הילדים קוראים בלי ניקוד באופן עצמאי, הם יכולים לעבוד עם הכרטיסיות בכיתות ד'-ו'. בחינוך המיוחד הכרטיסיות מתאימות גם לגיל מבוגר יותר.
- מה עושים עם הקובץ? הקובץ בנוי מדפים נפרדים. מדפיסים את הדפים בשלמותם (גודל A4), מניילנים את הדף (למינציה), וחותכים כל דף באמצע כך שמתקבלות שתי כרטיסיות בגודל A5. לאחר החיתוך, כל כרטיסייה עוסקת בנושא יחיד.
- בגילאים הנמוכים (כשהמורה מקריאה את החומר), העבודה כיתתית.
- בגילאים של קריאה עצמאית אפשר לחלק את הכיתה לקבוצות קטנות, ולחלק לכל קבוצה כרטיסיות אחדות.
- בסוף הכרטיסיות יש שאלות הפעלה המיועדות למענה בשיחה או בכתיבה, במליאה או בקבוצות.
2. חיות ולמידה חברתית-רגשית (SEL)
(איך נעורר בילדים אמפתיה כלפי בני-אדם ובעלי חיים?)
התקיים ב-26.8.2024 בהשתתפות 36 איש.
תקציר המפגש
אין אדם העוסק בחינוך שלא נתקל במקרים כאלה:
- "אחת התלמידות סיפרה שראתה גור חתולים מיילל מחוץ לבית-הספר."
- "בשיעור חשבון כל הילדים קמו בבהלה כי יש עכביש ענק מתחת לשולחן."
- "אחד התלמידים משתף שהשרקנית שהחזיק בביתו מתה."
כיצד אני כמורה (או יועצ/ת, מטפל/ת וכו') אבחר להגיב במצבים הללו? כל מפגש בין ילדים לבעלי-חיים מהווה הזדמנות לפיתוח מיומנות של דחיית סיפוקים, לעידוד הקשבה לצרכים של מישהו שונה ממני ולפיתוח אחריות כלפי הזולת. אולם פעמים רבות ההזדמנות מוחמצת, ובלי משים אנו מלמדים ילדים להתעלם מרגשות של אחרים ואפילו לזלזל בהם.
במפגש יוצגו בקצרה המנגנונים העומדים בבסיס היכולת להרגיש אמפתיה, ונעסוק בשאלות:
- כיצד אפשר לעורר בילדים אמפתיה כלפי בני אדם ובעלי-חיים?
- איך נלמד אותם לנתח מצב מנקודות מבט שונות?
יוצגו דוגמאות מהשטח ליישום למידה חברתית-רגשית במפגש עם בעלי-חיים – דוגמאות שאפשר ליישם במסגרות שונות של חינוך וטיפול.
הפוטנציאל לאמפתיה טמון בכולנו, אך כדי שהיכולת הזו תתפתח הלכה למעשה, אנחנו בתחומי החינוך, הייעוץ החינוכי והטיפול חייבים להראות את הדרך. בואו ללמוד איך אפשר לעשות זאת במפגש עם בעלי-חיים ממשיים, וגם כשבעלי-חיים מתוארים בחומר הלימודי.
מרצה
גל חכים-אשר, פסיכולוגית חינוכית בנוכחות בעלי-חיים בגישה הדדית (מכון אדם וחיה; מכללת אורנים).
המפגש המוקלט
מפגש 2, 26.8.2024: חיות ולמידה חברתית-רגשית (SEL)
מידע נוסף בעקבות המפגש
חיות ולמידה חברתית-רגשית (SEL): איך נעורר בילדים אמפתיה כלפי בני-אדם ובעלי חיים? הנה מצגת ההרצאה כקובץ pdf. שימו לב שיש במצגת קישורים רבים לסרטונים ולמאמרים.
לבד בפינה – מה באמת קורה בפינות חי: סרטון אנימציה ורשימת חלופות ראויות ליצירת מפגש בין ילדים ובעלי-חיים בגישה הדדית. בנושא זה מומלץ גם לקרוא את המאמר: אריאל צבל, "כבוד בפינת החי? השלכות חינוכיות של מפגש תלמידים עם חיות שבויות," דברים 12 (אוקטובר 2019): 265-247.
במפגש דיברנו על הייצוגים של בעלי-חיים בספרי לימוד בבתי-ספר יסודיים. מומלץ לקרוא מאמר הכולל דוגמאות רבות להנחלת כוחנות כלפי בעלי-חיים באמצעות ספרי לימוד במקצועות שונים: אריה קיזל וסיון נאדלר, "ייצוג בעלי חיים בספרי לימוד בבתי ספר יסודיים בישראל," עיונים בחינוך (ס"ח) 19-17 (ינואר 2019): 584-565. (קישור 1; קישור 2).
תרגיל לפתיחת שנת הלימודים
בזמן ההיערכות לפתיחת שנת הלימודים, אנו מזמינים אותך לקרוא בראייה מחודשת טקסטים שבכוונתך לעשות בהם שימוש בשבועות הקרובים: חומר תרגול קריאה בשיעורי עברית, מידע בשיעורי מדעים, שירים בשיעורי מוסיקה וכן הלאה. אנו מציעים להתנסות בתרגיל הבא:
- לבחור מתוך חומר ההוראה שלך טקסט הכולל התייחסות לבעלי-חיים.
- לחשוב כיצד הטקסט הזה מציג את בעלי-החיים:
- האם יש בו החפצה של בעלי-החיים?
- האם יש בו לגיטימציה לשימוש בבעלי-החיים?
- האם הוא מציג התבוננות חיצונית בלבד בבעלי-החיים, ללא התייחסות לעולמם הרגשי?
- האם הוא מציג התבוננות בבעלי-החיים כנציגים של מין או של תופעה כללית אחרת, ללא התייחסות לקיומם האינדיבידואלי?
- האם יש בו האנשה בוטה עד כדי כך שעולמם של בעלי-החיים נמחק, ובעלי-החיים מופיעים בטקסט כעטיפה ריקה של תוכן זר לעולמם?
- ואולי מדובר דווקא בטקסט אמפתי יותר לבעלי-החיים בכמה מההיבטים שלעיל?!
- לחשוב מה אפשר לעשות עם הטקסט הזה כדי להגישו לתלמידים באופן שיהפוך את המסר השלילי הטמון בו למסר חיובי, למשל:
- לכתוב גרסה חלופית של הטקסט באופן המציג את עולמם הרגשי של בעלי-החיים (למשל באמצעות תיאור אותו מצב מנקודת המבט של בעלי-החיים).
- לנתח בכיתה את הטקסט ואת הבעיות שיש בו, בדגש על נקודת המבט של בעלי-החיים (מנטליזציה).
- להטיל על התלמידים משימות כאלה – יצירת גרסה חלופית או ניתוח – שמטרתם להוציא לאור את נקודת המבט של בעלי-החיים.
- אם עשית פעילות כזו, אנא אל תשכח/י לשתף אותנו – לשלוח את הטקסט הבעייתי עם תיאור הפעילות שיצרת ועם תוצרי תלמידים!
3. תוכנית החינוך חיות איתנו – היכרות כללית ותרגול
התקיים ב-9.9.2024 בהשתתפות 31 איש.
תקציר המפגש
- איך אפשר ללמד על רגשות בעלי-חיים בלי לצאת מהכיתה ובלי להביא חיות לכיתה?
- כיצד אפשר להעביר שיעורי כישורי חיים, חברה ומקצועות רבי-מלל תוך חיבור של ילדים לעולם הרגשי של בעלי-החיים?
מכון אדם וחיה ומט"ח יצרו יחד סביבת למידה מתוקשבת המעניקה למורות ולמורים כלים חדשניים ללמד על רגשות בעלי-חיים בבית-הספר היסודי. התוכנית נמצאת באתר אופק הפתוח לכול, חינם.
התוכן הלימודי בחיות איתנו עוסק ברגשות בעלי-חיים ממינים ביולוגיים שונים ובנסיבות חיים שונות, וההתאמה לילדים נשענת על הקבלה עם חוויותיהם האישיות ועל טיפול זהיר בסוגיות שהתלמידים מכירים מקרוב ומתחבטים בהן, כמו החזקת בעלי-חיים בשבי, קניית חיית מחמד או ליטוף בעלי-חיים בכפייה.
במפגש נציג את תוכניות חיות איתנו לגילאים השונים של בית-הספר היסודי, וניתן כלים ליישום התוכנית לאורך שנת הלימודים. נכיר את שירה העז ונבדוק מה היא צריכה כדי שיהיה לה טוב, נפגוש את עינב החמור ונשמע את סיפור חייו ומה עוזר לו היום להרגיש ביטחון, ונבדוק מה נחמה הכבשה צריכה ומעדיפה.
בתום המפגש תוכלו להתחיל לעבוד עם התוכנית בקלות ולצאת לדרך למסע מרתק שילמד את הילדים להקשיב לרגשות בעלי-חיים. אנחנו מזמינים אתכם/ן להצטרף לכ-8,600 המורות והמורים שכבר השתמשו בתוכנית.
מרצה
גל חכים-אשר, פסיכולוגית חינוכית בנוכחות בעלי-חיים בגישה הדדית (מכון אדם וחיה; מכללת אורנים).
המפגש המוקלט
מפגש 3, 9.9.2024: תוכנית החינוך חיות איתנו – היכרות כללית ותרגול
מידע נוסף בעקבות המפגש
במפגש הכרנו את חיות איתנו; התוכנית נמצאת באתר אופק והשימוש בה פתוח לכול, חינם (בקישור זה נמצאים כל הקישורים הנוספים שביקשתן). במפגש התמקדנו ביחידות 2-1 בחיות איתנו לכיתות ב'-ג', וביחידה 1 בחיות איתנו לכיתות ד'-ה'. חיבור תוכנית לימודים לאירועים אקטואליים מועיל תמיד, ותחילת שנת הלימודים מספקת קישור מדויק לתכנים הנלמדים בשיעורים הראשונים של שתי תוכניות חיות איתנו. אם כן אנו מציעים:
- יחידה 2 בתוכנית לכיתות ב'-ג' עוסקת בשאלה "מה צריך כדי לחיות טוב?" ביחידה מכירים את עינב החמור שנאלץ להיפרד מאימו ולהסתגל למקום אחר. נושא היחידה מתאים במיוחד למועד זה של תחילת שנת הלימודים, וכדאי לעודד בכיתה שיחה על תהליך ההסתגלות שהתלמידים עצמם עוברים כעת: חזרה לבית-הספר, מעבר לכיתה חדשה, היכרות עם מורה וחברים חדשים וכדומה.
- יחידה 1 בתוכנית לכיתות ד'-ה' עוסקת בשאלה "מה צריך לחיים טובים?" והפעם על בסיס הבחנה מורכבת יותר בין צרכים להעדפות. הפעילות הזו בתוך היחידה מתאימה במיוחד למועד זה של תחילת שנת הלימודים: כדאי לעודד את התלמידים להתמקד בחוויות מחופשת הקיץ ומתהליך ההסתגלות לבית-הספר, ולחדד את הצרכים וההעדפות שלהם בעת הזו.
נשמח אם תכתבו אלינו על שיחות שהתעוררו בכיתה בעקבות הפעילויות!
4. התמודדות עם נושאים שנויים במחלוקת במפגש בין ילדים לבעלי-חיים
(בעקבות חיות איתנו)
התקיים ב-23.9.2024 בהשתתפות 18 איש.
תקציר המפגש
איך נביט דרך העיניים של אחרים? לא קל לעשות זאת וקשה עוד יותר ללמד איך לעשות זאת, במיוחד כשהאחרים הם בעלי-חיים. הרי כולנו מכירים מקרים כאלה:
- תלמידה מספרת שההורים שלה קנו לה אוגרים במתנה.
- תלמידים שחזרו מביקור בגן חיות אומרים שהם רוצים לגדל תוכי.
- תלמיד משתף בגאווה על בילוי בפורים שכלל שימוש בנפצים.
במקרים אלה האתגר הוא להביט על המצב מנקודת המבט של החיות; אך כיצד אני כמורה (או כיועצ/ת, כמטפל/ת וכו') אבחר להגיב? האם יש לי הסמכה וסמכות לפתוח בכיתה סוגיות שנויות במחלוקת? ומה אם הורי התלמידים יתלוננו עליי?
כשמתעורר בכיתה קונפליקט בין ילדים – איננו מאפשרים להשתיק צד אחד, וברור לנו שצריך להקשיב לשני הצדדים כדי להגיע לפתרון המכבד צרכים שונים ודעות מנוגדות. אולם מה קורה כשמדובר בקונפליקט הנוגע לבעלי-חיים? לעיתים קרובות העמדות השונות כלל לא עולות לדיון כי איש אינו משמיע את קולם של בעלי-החיים. לפעמים השתיקה תעורר בנו אי-נוחות ובכל זאת לא נאמר דבר, ולפעמים אף לא נשים לב לבעיה.
במפגש נפנה את הזרקור לקונפליקטים שאינם נדונים הרבה בכיתה, כגון החזקת בעלי-חיים בשבי, קניית חיית מחמד וליטוף בעלי-חיים בכפייה. נקבל עקרונות מנחים להתמודדות במצבים אלו ונראה כיצד אפשר לטפל בהם בעזרת שיעורים מובנים העומדים לרשותך בתוכנית חיות איתנו (התוכנית נמצאת באתר אופק הפתוח לכול, חינם).
מרצה
גל חכים-אשר, פסיכולוגית חינוכית בנוכחות בעלי-חיים בגישה הדדית (מכון אדם וחיה; מכללת אורנים).
המפגש המוקלט
מפגש 4, 23.9.2024: התמודדות עם נושאים שנויים במחלוקת במפגש בין ילדים לבעלי-חיים
מידע נוסף בעקבות המפגש
לפניכם סיכום קצר של השיעור במצגת איך נביט דרך העיניים של אחרים? וכיצד ניישב מחלוקות?
במפגש התמקדנו בשיעורים 3-2 בתוכנית חיות איתנו לכיתות ד'-ה'. השיעורים מלאים משחקים, סרטונים ותרגילים לפיתוח היכולת להביט דרך העיניים של אחרים.
כדאי לעשות שימוש בשיעורים אלו כדי להעביר שיעורים עשירים בנושאים שנויים במחלוקת, כגון החזקת חיות בכלובים וקניית בעלי-חיים. אנו מציעים אפוא להיעזר בהם ובמצגת כדי לטפל בכיתה בנושא שנוי במחלוקת בשבועיים הקרובים, ולשתף את הקבוצה בתיאור המקרה. קונפליקטים רלוונטיים עשויים להתעורר למשל במקרים הבאים:
- חיה נכנסה לכיתה
- חיה נוהגת להיכנס לשטח בית-הספר
- חיה מוחזקת בשבי בשטח בית-הספר
- מוצרים מן החי בשטח בית-הספר
- מתוכנן או שכבר התרחש אירוע הכולל חיות בשבי (רכיבה, ביקור בפינת חי וכד')
- התנהגות תלמיד/ה כלפי חיה בשטח בית-הספר
- התנהגות צוות ביה"ס כלפי חיה בשטח בית-הספר
- תלמיד/ה תיאר/ה מפגש ממשי עם חיה מחוץ לזמן הלימודים
- חיה הופיעה במקום בולט באמצעי התקשורת
- חיה הוזכרה בחומרי הלימוד (לרבות חיות איתנו)
נשמח אם תכתבו אלינו באילו כלים השתמשתן בניהול הקונפליקט; כדאי להיעזר בדף 2 במצגת (העמודות "עקרונות מנחים" ו"כיצד עושים את זה?").
5. חוסן עם בעלי-חיים: שנה לטראומה וניסיון הדרכה שנרכש בשטח
התקיים ב-23.9.2024 בהשתתפות 36 איש.
תקציר המפגש
שנה לטבח 7 באוקטובר – ומצב החירום נמשך. חוויית הביטחון שלנו בבית ובחוץ נפגעה, ואנו מנסות ומנסים להמשיך לבנות חוסן דרך עשייה חינוכית וטיפולית. במצבי חירום מיידי הגוף פועל בתגובות הישרדות, ובמצב חירום מתמשך רגשות כגון כעס, עצב וגעגוע, ולעיתים גם נתק מהמצב ומהגוף – גם להם יש ביטויים בהתנהגות ובמצב הגופני. חיבור זה בין הגוף לנפש משותף לנו ולבעלי-חיים נוספים.
במפגש זה נתבונן על מנגנוני הטראומה האנושית והטראומה החייתית. ד"ר נועם רודיך תדבר על ההקבלה ביניהן, על מנגנוני הגוף הפועלים בחוסר אונים מתמשך ועל הרגשות המופעלים אצלנו ואצל בעלי-חיים אחרים.
גל חכים-אשר תציג את התוכנית חוסן עם בעלי-חיים שנוצרה על-ידי מכון אדם וחיה במהלך המלחמה, על בסיס הניסיון הטיפולי בשטח. התוכנית מוכרת במערכת גפ"ן (מס' 25045) – במסגרת ייעודית בתחום מצבי טראומה, אבל ושכול. היא כוללת סרטונים מחוות ההצלה טבע הקשר, קטעים מחיות איתנו (בהפקת מכון אדם וחיה ומט"ח), תרגילים מוכרים לשחרור גופני ורגשי במצב חירום ודפי עבודה מיוחדים. במפגש תקבלו את התוכנית המלאה ועקרונות מנחים להעברתה בכיתות ובקבוצות טיפוליות.
מרצה אורחת ומנחה
ד"ר נועם רודיך, פסיכותרפיסטית דינמית, מטפלת רגשית בשיתוף בעלי-חיים בנוער ובנשים נפגעות טראומה, מנהלת המרכז לשיקום הדדי פעמוני רוח, ד"ר למדעי הרפואה.
גל חכים-אשר, פסיכולוגית חינוכית בנוכחות בעלי-חיים בגישה הדדית (מכון אדם וחיה; מכללת אורנים).
מידע נוסף בעקבות המפגש
במפגש הציגה ד"ר נועם רודיך מכנה משותף בין טראומה בבעלי-חיים וטראומה בבני-אדם. ד"ר רודיך היא מנהלת עמותת פעמוני רוח הכוללת בתוכה מרכז לטיפול בנפגעי ונפגעות טראומה. ד"ר רודיך מעבירה מעת לעת בשיתוף עם מכון אדם וחיה השתלמויות בנושא טראומה (מחזור של ההשתלמות עומד להסתיים בקרוב; לקראת פתיחתו של מחזור חדש ישלח מכון אדם וחיה עדכון לכל המנויים על רשימת התפוצה הכללית של המכון).
גל חכים-אשר הציגה את התוכנית של מכון אדם וחיה חוסן עם בעלי-חיים: למידה חברתית-רגשית על בעלי-חיים בדגש על פיתוח חוסן רגשי במצבי חירום בגילאי בית-הספר היסודי. התוכנית פתוחה לשימוש חינם בקישור לעיל. היא כוללת חמישה מערכי שיעור מפורטים לאוכלוסייה הכללית במצב חירום כגון מלחמה או מגפה, והיא מיועדת לצוותי חינוך, ייעוץ וטיפול. הוראה במצבי חירום עשויה לעורר קשיים מיוחדים, ולכן לקראת השימוש בתוכנית חוסן עם בעלי-חיים אל תהסס/י לפנות אלינו להתייעצות.
6. מדע רווחת בעלי-החיים בבית הספר היסודי
התקיים ב-28.10.2024 בהשתתפות 21 איש.
תקציר המפגש
מדע רווחת בעלי-החיים נוסד כדי למסור לציבור הרחב ולמחוקקים מידע על מה שרע או טוב לבעלי-חיים המוחזקים בידי בני-אדם או מושפעים מהם (במשקים, במעבדות, בגני חיות, בבית, בניצול לעבודה ועוד). אז מה בדיוק חוקרים בתחום הזה ואיך מלמדים אותו? תלמידי המקצוע ברמה האקדמית צריכים ללמוד שורה של שיטות המתבססות על שילוב של מדדים התנהגותיים, מדדים גופניים וידע על האקולוגיה הטבעית של המין הנחקר. האתגרים הגדולים הם להימנע מהסתמכות על שיטות מעטות מדי, ולהבחין בהבדלים המשמעותיים שעלולות להניב אפילו שיטות מחקר קרובות. ומעל הכול – התלמידים צריכים ללמוד להיזהר מהעדפת מדדים גופניים פשוטים, וגם מהשלכת החוויות שלהם על החיות הנחקרות.
האתגרים העומדים בפני מדע רווחת בעלי-החיים אינם מתחילים באוניברסיטה אלא בגן ובבית-הספר. החינוך המדעי המקובל לילדים מתרחק מעיסוק ברגשות בעלי-חיים – ללא הצדקה מדעית ואף באופן המחבל בהכרה המדעית של התלמידים. אז איך מתמודדים עם המסורת הזו בחינוך המדעי? בעזרת תוכנית חיות איתנו העוסקת ברגשות בעלי-חיים בהקשר המדעי, נראה איך אתגרי המקצוע באים לידי ביטוי בגיל שעדיין אין בו הרחקה מדעית רבה מרגשות בעלי-חיים, אך יש בו קושי להבחין בהם כמות שהם, וההזדהות הרבה של התלמידים איתם מובילה לתוצאות מורכבות. לסיום נציע שילוב של שאלות במדע רווחת בעלי-חיים במפגשי ילדי בית-ספר יסודי עם בעלי-חיים.
מרצה אורח ומנחה
ד"ר רועי מנדל-בריפר (המחלקה לרפואה וטרינרית ולמדעי בעלי-החיים, אוניברסיטת קופנהאגן; מוכר גם כמדען אורח בתוכנית חיות איתנו).
ד"ר אריאל צבל (מכון אדם וחיה).
מידע נוסף בעקבות המפגש
בסוף המפגש הציג ד"ר אריאל צבל רקע להוראת מדע רווחת בעלי-חיים בבית-הספר היסודי: הדרת נושא רגשות בעלי-החיים מלימודי המדעים במערכת החינוך, קשיים פדגוגיים בהוראת התחום לילדים, והפתרון שגיבשו מכון אדם וחיה ומט"ח בתוכניות חיות איתנו לכיתות א'-ד'. הנה המצגת של אריאל; היא כוללת סיכום של הדברים שנאמרו, וכן תמצית היסטורית של היחס לרגשות בעלי-חיים במדעים שונים, ושאלות מדעיות העולות לנוכח התנהגות בעלי-חיים – במסורת האתולוגית (חקר התנהגות בעלי-חיים) ובמדע רווחת בעלי-החיים. לבסוף מציג אריאל פירוט של השאלות האלה ביחס להתנהגות נפוצה של חתולים: שיוף (חידוד) ציפורניים על עץ. השאלות על התנהגות החתול מוצגות כהצעה לפעילות שתוכלו להנחות בכל גיל על בסיס תצפית בחתולים (מקוצר הזמן לא הגענו לנושאים האלה המפגש).
7. לקראת יום הסובלנות: סובלנות ביחסים בכלל ועם בעלי-חיים בפרט
התקיים ב-11.11.2024 בהשתתפות 20 איש.
תקציר המפגש
ב-16 בנובמבר חל יום הסובלנות הבינלאומי, ומערכת החינוך בישראל מציינת אותו. לדברי משרד החינוך, "ביום זה מדגישים את חשיבותה של הסובלנות כלפי האחר, השונה מאיתנו". אומנם התכנים המוצעים על-ידי משרד החינוך מתייחסים לסובלנות כלפי בני-אדם אחרים, אך ניסוח מטרותיו של יום הסובלנות חל בהכרח גם על בעלי-חיים, ויום הסובלנות מהווה אפוא הזדמנות טובה לעודד בקרב תלמידים סובלנות כלפי בעלי-חיים.
בלב המפגש עומד תפקיד המחנכ/ת במערכת החינוך. נתייחס לשיטות המבטיחות כישלון בפיתוח סובלנות, ונעבור לשלוש גישות המגדילות את הסיכויים להצליח בפיתוח סובלנות: הצגה ועיבוד של רעיונות חדשים שהביא/ה המורה; הנחיית שיחה פתוחה בין התלמידים בנושא שונות וסובלנות כלפי קבוצות מוגדרות; והכוונה בעיבוד הדילמה הפנימית של התלמידים במצבים הטעונים סובלנות.
הכלים המקובלים לטיפול חינוכי בנושא הסובלנות זהים במקרה של סובלנות בין עמים, בין עדות, בין אנשים בעלי דעות שונות – וגם בין התלמידים לבעלי-חיים. אולם עידוד סובלנות כלפי בעלי-חיים כרוך גם באתגר מיוחד: הכרה בטיבם הכוחני של יחסים נפוצים בין תלמידים לבעלי-חיים, לרבות יחסים נעימים לכאורה: עם חיות מחמד, עם חיות המוחזקות בפינות חי במוסדות חינוך, ועם חיות המוחזקות במתקני בידור כגון גני חיות. אם כן אתגר מרכזי העומד בפני המורה הוא להתגבר על ההתעלמות המקובלת מחשיבותה של הסובלנות ביחסי תלמידים ובעלי-חיים.
מרצה אורח ומנחה
עמית פרלסון (יועץ חינוכי בעל כ-20 שנות ניסיון. מנהל מחוז צפון תחום קהילה בעמותת עלם, ויועץ חינוכי בתיכון החברתי של רשת דרור בתי חינוך).
ד"ר אריאל צבל (מכון אדם וחיה).
מידע נוסף בעקבות המפגש
במפגש הציג היועץ החינוכי עמית פרלסון תובנות על תפקיד המחנכת, ותיאר שלוש גישות מומלצות לעבודה חינוכית בנושאים טעונים מבחינה ערכית ושנויים במחלוקת: הצגת רעיונות חדשים בפני הכיתה; הנחיית הכיתה בשיחה פתוחה (הנחיית קבוצה); וסיוע לתלמידים בחשיפת דילמות פנימיות ובהתמודדות עימן. גישות אלה מתאימות בין השאר לפעילות החינוכית הרצויה בנושא בעלי-חיים ביום הסובלנות. הנה המצגת של עמית.
בסוף המפגש הציג ד"ר אריאל צבל רשימה קצרה של משאבים למורה בנושא יום הסובלנות הבינלאומי ובעלי-חיים – מערכי שיעור המתאימים במיוחד ליום הסובלנות, מתוך תוכניות החינוך של מכון אדם וחיה. מומלץ לבחור מתוך הרשימה את הנושא המעניין אותך ביותר ולקיים פעילות כיתתית ביום הסובלנות הקרוב, ב-16 בנובמבר.
8. דו-קיום עם חיות בר במרחב העירוני
עבודה חינוכית-קהילתית על בעלי-חיים גדולים וקטנים
התקיים ב-25.11.2024 בהשתתפות 23 איש.
תקציר המפגש
בבתי-ספר מתקיימת פעילות לא מעטה שמטרתה לשפר את יחסם של התלמידים לבעלי-חיים חופשיים, ולפעמים גם להשיג תוצאות מעשיות מיידיות לטובת בעלי-חיים אלה. אולם חלק מהפעילות החינוכית מניב תוצאות מעורפלות, ואף עלול לגרום לבעלי-חיים נזק. במפגש נעבור על המכשולים הבולטים בתחום ההוראה הייחודי הזה ונאפיין את השיטות ואת הנושאים המומלצים לפעילות חינוכית על בעלי-חיים חופשיים בסביבתנו הקרובה – על רקע תוכניות חינוך לילדים בישראל ובחו"ל.
נסיים במפגש עם מייסד ומנהל עמותה העוסקת בחילוץ, בהצלה, בשיקום ובהשבה לטבע של חיות בר, שיספר על קונפליקט עם בעלי-חיים במרחב העירוני כפי שהוא משתקף בעבודת ההצלה והשיקום שהעמותה עושה.
מרצים
ד"ר אריאל צבל (מכון אדם וחיה; המכללה האקדמית לחינוך אורנים): יוצר תוכנית החינוך לחיות בשלום עם סנוניות. צפר ותיק, מורה מוסמך בכיר לאמנות, בעל 25 שנות ניסיון בחינוך ובהסברה בארגונים להגנה על בעלי-חיים.
אורח: אביהוא שרווד (למען חיות הבר) מייסד (2018) ומנהל עמותת למען חיות הבר, העוסקת בחילוץ, בהצלה, בשיקום ובהשבה לטבע של חיות בר. מרכז העמותה נמצא במושב אלישמע, והוא פועל בשיתוף פעולה עם בית-החולים לחיות בר ובאישור רשות הטבע והגנים. אתר למען חיות הבר.
מידע נוסף בעקבות המפגש
במפגש הציג ד"ר אריאל צבל פעילות חינוכית שמטרתה להביא לשיפור ביחסם של תלמידים לבעלי-חיים חופשיים. הנה המצגת של אריאל (כדאי לשים לב לא רק לשקופיות אלא גם למקורות המופיעים בהערות הצמודות לשקופיות). המצגת כוללת תמצית של השיקולים הפדגוגיים והמעשיים העיקריים בניהול מיזם חינוכי על בעלי-חיים חופשיים, ושורה של דוגמאות למיזמים כאלה שהתקיימו בישראל. כמה מיזמים כאלה מבוססים על תוכנית שאפשר לעבוד בעזרתה בקלות, ואילו רובם מהווים מקור השראה בלבד כי לא פורסמה בהם תוכנית עבודה הפתוחה לצוותי הוראה חיצוניים.
סיימנו במפגש עם מחלץ ומשקם חיות הבר, אביהוא שרווד, שחלק איתנו את השקפתו על התפקיד האפשרי של החינוך הבית-ספרי בתחום האתגרים שעמותת למען חיות הבר מתמודדת איתם; לדבריו של אביהוא לא נלווית מצגת.
סיימנו בקריאה למי שיוזמ/ת עבודה חינוכית על בעלי-חיים חופשיים: שתפו אותנו בתוכנית שלכם! אנו עשויים לעזור בתחומי ההתמחות שלנו, ועוד יותר חשוב – יחד נוכל לעבד מיזם פרטי ולהפוך אותו לתוכנית הפתוחה לשימוש בידי אחרים.
9. פעילות חינוכית בחוות הצלה
התקיים ב-9.12.2024 בהשתתפות 20 איש.
תקציר המפגש
מה הם העקרונות המנחים בניהול חוות הצלה? מה נדרש כדי להפוך פינת חי לחוות הצלה? ואיך פועלת תוכנית חינוך בחוות הצלה?
במפגש נכיר שני מקומות ייחודיים: חוות ההצלה החינוכית טבע הקשר הפועלת ברמת-גן, ומרחב החי בשביל החיות ניצנה הפועל בכפר הנוער נווה מדבר, ניצנה.
נשמע מפי מובילות בתחום כיצד אפשר לקיים חינוך במיטבו בסביבה בריאה וחומלת. נכיר את המודל הייחודי שפותח ברמת-גן: חוות הצלה בתוך חווה חקלאית עירונית. נתוודע לתהליך ההקמה וההפיכה של פינת חי לחוות הצלה. ניחשף לתוכנית החינוך השנתית שנכתבה על-ידי צוות החווה. נקבל רעיונות והשראה לפעילות חינוכית בגישה הדדית, ונפנה את הזרקור לסוגיות חינוכיות ייחודיות כגון: מיהו מנהיג? מהם המסרים העוברים לתלמידים בפעילות השיקום המורכבת של בעלי-החיים? מהי לוויה של חיה בחווה, ואיך אפשר לעבד אובדן של בעל-חיים באופן התורם לקהילה?
מרצות אורחות ומנחה
תום קורדובה, מייסדת חוות ההצלה החינוכית 'טבע הקשר', רמת-גן.
דני פודים, רכזת תחום החינוך ב'טבע הקשר', רמת-גן.
ים שלמה, מנהלת מרחב החי 'בשביל החיות', ניצנה.
גל חכים-אשר, פסיכולוגית חינוכית בנוכחות בעלי-חיים בגישה הדדית (מכון אדם וחיה; מכללת אורנים).
מידע נוסף בעקבות המפגש
בחלק הראשון של המפגש הציגו תום קורדובה ודני פודים את טבע הקשר: חווה חברתית להצלה ולשיקום של בעלי-חיים הפועלת ברמת-גן. בחווה מתקיימים פעילות תלמידים ארוכת טווח, סיורים חד-פעמיים, סדנאות אחר הצהריים וסדנאות בחופשות. תוכניות החינוך של טבע הקשר מופיעות גם במערכת גפ"ן: תוכניות 42921, 41404. אפשר להגיע לטבע הקשר לסיורים מודרכים המותאמים לגילאים שונים. דני פודים, רכזת החינוך בטבע הקשר, מציעה מערך שיעור ("מקימים חוות הצלה") שאפשר להעביר בכיתה ללא נוכחות בחווה.
בחלק השני של המפגש הציגה ים שלמה את העשייה החינוכית המתקיימת בבשביל החיות ניצנה: עבודה עם נוער בדואי בחוות הצלה, ועבודה עם כרטיסיות המסייעות בתהליכים רגשיים ולימודיים. הנה דוגמה לכרטיסייה שנוצרה כדי לסייע בעיבוד אובדן של בעל-חיים בחווה. ים הציגה גם את סיפור השיקום של האתון דבש ואת הדילמות שעלו במסע השיקום שלה ונדונו עם התלמידים. הנה סרטון מתהליך השיקום, וסרטון הממחיש את מצבה של דבש כיום. לניצנה מגיעים לביקור בתי-ספר, קבוצות ואנשים פרטיים; אפשר לתאם ביקורים חד-פעמיים וביקורים לסדנה ממושכת, וכן ללון בחאן ניצנה. לתיאום ביקור בבית המחסה יש לפנות לים שלמה 052-327-5295.
10. התחרות הארצית – מפגש חשיפה
על "כרזות חיות" ו"חיה מצלמת" – פעילויות הסיכום של חיות איתנו
המפגש תוכנן ל-23.12.2024 ונדחה.
תקציר המפגש
כיצד אפשר לתת קול לבעלי-החיים ולהשפיע?
נכיר שתי תחרויות ארציות לכיתות בתי-ספר יסודיים: תחרות כרזות חיות ותחרות חיה מצלמת. התחרויות הארציות הן מיזמי הסיכום של התוכנית "חיות איתנו", והן מעודדות את התלמידים לאקטיביזם, למעורבות בקהילה וללמידה מבוססת פרויקט – דרך משימות המותאמות לגיל התלמידים ולסביבתם החברתית. התחרויות עונות על הצורך הדחוף בשינוי היחסים בין אדם לחיה, הן מתייחסות גם למשבר הסביבתי ולשינוי האקלים, ואפשר לשלב אותן בקלות בעבודת ההוראה.
במפגש נפנה זרקור לקונפליקטים ולסוגיות חינוכיות שאפשר להתמקד בהם בתחרות. למשל: מפגש עם בעלי-חיים – בשבי או בחופש? איך נתחשב ברצונות שונים בבת אחת? לקנות בעלי-חיים או לאמץ? איך יוצרים קשר אישי שהכול מרוצים ממנו? וכיצד אפשר להתחשב בשותפים שלנו בסביבת המחיה?
המפגש ישלב עבודה סדנאית שתצייד את המשתתפות והמשתתפים בכלים כדי לצאת לדרך ולהשתתף בתחרויות.
מרצה
גל חכים-אשר, פסיכולוגית חינוכית בנוכחות בעלי-חיים בגישה הדדית (מכון אדם וחיה; מכללת אורנים).
11. עבודה מדעית במסגרת מיזם קהילתי של דו-קיום עם בעלי-חיים גדולים וקטנים
התקיים ב-13.1.2025 בהשתתפות 17 איש.
תקציר המפגש
כשחיות חופשיות עושות משהו שלא מוצא חן בעינינו – אוכלות מהאוכל שלנו, מלכלכות רכוש שלנו או סתם נראות מאיימות – לעיתים קרובות גוזרים עליהן מוות (הדברה). כל קונפליקט כזה עשוי להיפתר באופן מתון יותר, אבל איך מחנכים לעשות זאת?
הקונפליקט בין בני-אדם לחזירים בחיפה יקבל תשומת-לב מיוחדת בעזרת המרצה האורח, פרופ' מלקינסון, שחקר השפעות שונות של בני-אדם על חזירי בר בישראל, ובמיוחד השפעת ציד: תפוצה, חששנות, מבנה חברתי, רבייה ועוד.
ד"ר צבל יחדד את התפקיד שעשויים לימודי המדעים בבית-הספר לתפוס בהטמעת פתרונות מתונים לקונפליקט בין בני-אדם לחיות חופשיות, ויציג רעיונות להוראה בתחום זה שאפשר ליישם בבית-הספר – לא רק על קונפליקט עם בעלי-חיים גדולים כמו חזירים ותנים אלא גם עם קטנים כגון סנוניות וחולדות.
מרצה אורח ומנחה
פרופ' דן מלקינסון (מכון שמיר למחקר; המחלקה לגיאוגרפיה וללימודי הסביבה, אוניברסיטת חיפה). לרשימת הפרסומים של פרופ' מלקינסון; סיכום עיתונאי בעברית של אחד ממחקריו.
ד"ר אריאל צבל (מכון אדם וחיה).
מידע נוסף בעקבות המפגש
בהרצאה המרכזית במפגש הציג פרופ' דן מלקינסון תמונה כללית של קונפליקטים בין בני-אדם בערים (רובה הגדול של האוכלוסייה בישראל) ובין חיות בר. לדבריו, ההפרדה בין סביבה טבעית לסביבה לא-טבעית (גם עירונית) אינה אפשרית, והרעיון בדבר הוצאת חיות הבר מהיישובים אינו מעשי ואינו רצוי. על רקע התפשטות חזירי הבר בחיפה והרג רבים מהם בידי הרשויות, פרופ' מלקינסון הציג את תגובתם של בני-האדם בחיפה לחזירים כתגובה של רגשות מעורבים ומשתנים – אפילו כשהעוינות היא התגובה הראשונית הדומיננטית.
בסוף המפגש הציע ד"ר אריאל צבל עקרונות לעבודה בשיעורי מדעים בנושא קונפליקט עם חיות חופשיות. בלב הדברים עמדו הצורך לשלב כלים ממדעי החברה עם הכלים המקובלים יותר מתחום הביולוגיה, והקושי לקיים פעילות המחייבת יציאה משטח בית-הספר. כפשרה מעשית הציע ד"ר צבל דפי עבודה כפולים הכוללים תצפית וראיון, בשני תחומי קונפליקט: קינון סנוניות ונוכחות תנים.
דפי העבודה (להורדה חופשית) בתוספת הנחיות – לשימוש מעשי בשיעורי מדעים.
12. כשנושא הצמחונות או הטבעונות עולה בכיתה
התקיים ב-27.1.2025 בהשתתפות 19 איש.
תקציר המפגש
הזדמנות נדירה לבחון בשיטתיות את הנושא המורכב ביותר ביחסי תלמידים ובעלי-חיים!
בתקופה האחרונה נאלצים מורות ומורים להתמודד עם נושאים קשים ושנויים במחלוקת העולים בכיתה מהתלמידים. תשומת-לב רבה מקבלים נושאים הנחשבים לפוליטיים, ובתחומים אלה פותחו כלים פדגוגיים יעילים ונוסחו כללי התנהגות רשמיים במערכת החינוך. אותם כלים וכללים חלים גם על שיחות כיתתיות על בעלי-חיים ועל טבעונות.
במפגש נדבר על צורות שיח שונות מול אוכלוסיות תלמידים שונות – גיל ההתבגרות, הגיל הרך, ילדים/ות על הרצף, ילדים/ות מחוננים ומחוננות, כיתות מעורבות מבחינה מגזרית ועוד. נדבר על חששות ועל הזדמנויות שמזמנות השיחות על טבעונות, ונקבל כלים ממשיים להתמודדות עם נושאים קשים בכיתה, וכן עם הורים ועם מערכת החינוך.
מרצה אורחת ומנחה
תום סיון, "טבעונית, פוליטית ושנויה במחלוקת"; עובדת בבתי-ספר מעל עשרים שנה, כולל עבודה עם אוכלוסיות בסיכון, מחוננים, בתי-ספר דמוקרטיים, כיתות משותפות לערבים וליהודים וכיתות רגילות בחינוך הממלכתי, בגילאי הגן ועד בית-הספר התיכון. (תום סיון בפייסבוק)
ד"ר אריאל צבל (מכון אדם וחיה).
מידע נוסף בעקבות המפגש
בהרצאה המרכזית במפגש הציגה תום סיון (תום סיון בפייסבוק) עקרונות לניהול שיחה בכיתה בנושא הטבעונות, על בסיס ניסיון אישי עשיר במיוחד. הדברים התמקדו בטבעונות כנושא שנוי במחלוקת העלול לעורר תגובות קשות בתוך הכיתה, בבית התלמידים ובמוסד המעסיק. העצות של תום מבוססות על כללי שיח מקובלים בנושאים שנויים במחלוקת בכלל, ואפשר לחלק אותן לשני נושאים:
- יש ליצור בכיתה אווירה נינוחה ובטוחה על-ידי הכנה מראש ואזהרות, קביעת נסיבות מתאימות לשיחה בנושא וקביעת כללים ברורים המאזנים בין חופש הבעת דעה ובין הגנה על התלמידים מפני התבטאויות תקיפות ומפני תכנים המעוררים תגובה רגשית קשה.
- המורה צריכה להגן על עצמה מפני תגובות עוינות לשיחה על טבעונות, דרך הימנעות מהבעת עמדה אישית והצגת מסקנות, העברת חלק ממשקל הדיון, הבעת הדעות והצגת המידע לתלמידים עצמם, וגם הטלת הגבלות טכניות על האפשרויות שהשיחה תיחשף מחוץ לכיתה.
בסוף המפגש סקר ד"ר אריאל צבל גישה אחרת להתמודדות עם נושא הטבעונות בכיתה, על בסיס הצלחתם של כמה בתי-ספר פרטיים רב-גילאיים בעולם בסילוק כל המוצרים מהחי ממזנון בית-הספר (בישראל נרשמה הצלחה בסילוק הבשר ממזנון בית-הספר לפי החלטת תלמידי בית-ספר המנוהל באופן חלקי בידי התלמידים: הפתוח הדמוקרטי ביפו). הטמעת הטבעונות בבתי-הספר האלה בחו"ל מתבססת על גישה שונה מהגישה שהוצגה בהרצאה המרכזית: ההתעסקות בטבעונות בבית-הספר מבוססת בראש ובראשונה על שיתוף ההורים בשיקולים, בהחלטות ואף בלימודים עצמם, ועל פרסום גאה של הטבעונות בבית-הספר כחלק מהייחודיות שלו. אומנם רוב הניסיונות האלה אינם כוללים קישור בין טבעונות לבעלי-חיים: הטבעונות מוצגת כאמצעי לקידום בריאות הצרכן והגנה על הסביבה, ואילו הפגיעה החקלאית בבעלי-חיים מודחקת – כמו בבתי-ספר אחרים. גישה זו אופיינית לגופים המקדמים צמצום בצריכת מוצרים מהחי (גם בישראל) והיא מופיעה גם בבתי-ספר טבעוניים (מיוז העולמי, קליפורניה; ולאחרונה גם גבירתנו של סיון, אנגליה). בכמה בתי-ספר מתקיימות תוכניות לימודים "זרע לשולחן" (seed-to-table) – שהן אולי התוכניות המצליחות ביותר בעולם להגנה על בעלי-חיים. אומנם התוכניות האלה אינן מתייחסות לבעלי-חיים, אך הן תופסות מקום מרכזי בבית-הספר במשך כל שנות הלימודים(!) וכך הן מצליחות להנחיל לתלמידים ולהוריהם הרגלים וידע מעשי רב על צריכת מוצרים מהצומח. עם זאת בית-ספר אחד לפחות (הקהילתי סוליד רוק, פלורידה) הכניס באופן גלוי את נושא החמלה לבעלי-חיים לסדר-היום הלימודי; בית-ספר זה אף הקים לאחרונה כשלוחה שלו מקלט בעלי-חיים גדול, ובחטיבה העליונה יש מסלול לימודי בעלי-חיים (שונה מאוד מ"לימודי בעל-חיים" בחקלאות!) הכולל יסודות של רפואה וטרינרית, שיקום בעלי-חיים לשם השבתם לטבע וכדומה.
אומנם הישגים שהושגו על בסיס עבודה מתמשכת בדרג הניהול של בית-ספר אינם רלוונטיים במישרין למורה הזוטר/ה שנתקל/ת באופן מזדמן בסוגיית הטבעונות והניצול החקלאי של בעלי-חיים, אך התקדימים מראים שפעילות יסודית בשיתוף הורים עשויה להניב תוצאות מרשימות.
למצגת של אריאל (שימו לב להערות שבתחתית המצגת: יש בהן קישורים לפרסומים שונים מטעם בתי-הספר שהוזכרו ולמסמכים חשובים אחרים)
13. לקראת יום כדור הארץ
31.3.2025
תקציר המפגש
ב-22 באפריל חל יום כדור הארץ, וגם מערכת החינוך בישראל מציינת אותו. האתגר הגדול בתחום זה הוא לגשר על הפער שבין סוגיות סביבתיות נרחבות ובין ערכי היסוד בתרבות שלנו, הממוקדים בשלומו של הפרט. לא פעם מסרים המשויכים להגנת הסביבה אינם מצליחים לגשר על הפער הזה אלא הם ממליצים על פגיעה משולחת רסן בהמוני חיות כפרטים, נגד ערכי היסוד שלנו.
על רקע זה יציג המרצה האורח, רונן בר, את הרצאתו "מרוב יער לא רואים את הדובים: הסיפור הנעלם של חיות הבר". נקודת המוצא בהרצאה היא שלפי אינדקס מדד הפלנטה, ב-55 השנים האחרונות איבד כדור הארץ את רוב רוב חיות הבר שלו; לכן "נסקור את המצב העולמי של חיות הבר וננסה להבין את השיח הציבורי תקשורתי וסביבתי בקשר אליהן: איך הסיפור שלהן מסופר, אם בכלל? למה זה חשוב? האם השפה והמונחים שבהם אנחנו משתמשים ממסגרים את השיח סביב חיות הבר?"
בהמשך הדברים יציג המנחה שתי יחידות (5-4) בתוכנית "חיות איתנו" לכיתות ד'-ה' (מיזם משותף של מכון אדם וחיה ומט"ח), שנוצרו במיוחד עבור החינוך הסביבתי. יחידות לימוד אלה ממחישות את האפשרויות והמגבלות בהעברת נושאים סביבתיים גדולים באופן רלוונטי וקרוב לילדים קטנים.
צבל יציג גם את המיזם "לחיות עם סנוניות" כפעילות המגלמת בתוכה מגוון גדול במיוחד של מרכיבי חינוך סביבתי, לכל הגילאים.
לבסוף נחנוך דפי עבודה חדשים על כמה חיות בר שנויות במחלוקת, כפעילות של חינוך סביבתי המותאמת במיוחד לשיעורי שפה והבעה בקרב נוער.
בפתיחת המפגש תישא טלי אמבר חציר דברי ברכה ליום כדור הארץ בשם צוות החינוך לקיימות במשרד החינוך.
מרצים אורחים ומנחה
רונן בר: מייסד (2017) ומנהל סנטיאנט – ארגון העוסק במאבק למען בעלי-חיים. למד ביולוגיה ועיתונאות. עבד כעיתונאי חוקר בטלוויזיה (כלבוטק, חדשות 10 ועוד), ועוסק בהגנה על בעלי-חיים כ-18 שנים; עבד כתחקירן וכדובר בעמותת אנונימוס (כיום אנימלס). אתר סנטיאנט; רונן בפייסבוק.
טלי אמבר חציר: האגף לקיימות, משרד החינוך.
ד"ר אריאל צבל (מכון אדם וחיה).
מידע נוסף בעקבות המפגש
פתחנו בברכת צוות החינוך לקיימות במשרד החינוך, מפי המדריכה הארצית טלי אמבר חציר.
בהרצאת האורח הציג רונן בר (סנטיאנט) את המגמה השלטת בהסברה הסביבתית – דיון על מערכות גדולות תוך התעלמות מבעלי-החיים כאינדיבידואלים. רונן הציע לעבור לסיפור סיפורים אישיים של בעלי-חיים בסביבה כחלופה מועדפת להסברה ולחינוך על בעיות סביבתיות. למצגת של רונן
בהמשך הדברים הציג ד"ר אריאל צבל (מכון אדם וחיה) אפשרויות לפעילות חינוכית סביבתית קצרה הממוקדת בבעלי-חיים קרובים: כמה נושאים סביבתיים בתוך תוכנית חיות איתנו ד'-ה'; לחיות שלום עם סנוניות; ומערך שיעור על עוינות לבעלי-חיים בתקשורת, המתאים במיוחד לשיעורי שפה והבעה. למצגת של אריאל