למידה חברתית-רגשית על בעלי-חיים: אין דרך אחרת
המושג "למידה חברתית-רגשית" (Social-Emotional Learning, ובקיצור SEL) התקבל בשנים האחרונות כמושג מפתח במערכת החינוך. לפי הגדרה שפרסם לאחרונה משרד החינוך, למידה חברתית-רגשית "מסייעת לפרט להבין את רגשותיו ולנהל אותם, להציב מטרות ולהשיגן, לקבל החלטות אחראיות ואכפתיות, לטפח רגישות לאחר וליצור קשרים חברתיים חיוביים." במערכת החינוך מכירים בכך שבכל למידה יש מרכיב חברתי ומרכיב רגשי, והדגש העדכני על פיתוח מיומנויות חברתיות-רגשיות בא לענות על שתי בעיות מרכזיות בזמננו: חלק גדול מהחינוך מתמקד בפיתוח מיומנויות טכניות תוך הזנחת מיומנויות חברתיות ורגשיות; ובהיעדר טיפוח מושכל של מיומנויות חברתיות ורגשיות חלים שיבושים חמורים בהתפתחותן.
המפגש עם בעלי-חיים הוא אולי הזירה הטעונה ביותר כיום בסוגיית הלמידה החברתית-רגשית. ערך מיוחד זה נובע מהזנחת הנושא במערכת החינוך ובחברה שלנו בכלל. בכל תחום של למידה הכוללת מפגש בין אדם לאדם, מערכת החינוך הגיעה להישגים מרשימים במודעות ובתוכנית העבודה: רגישות לפרט, העצמה אישית של התלמיד/ה וטיפוח כבוד לאחר. יש הרבה מה לשפר, אך יש פער עצום בין החינוך הפורמלי כיום לחינוך שהיה מקובל לפני כמה עשרות שנים בתחום הרגישות לתלמיד/ה ולקבוצות מוחלשות של בני-אדם באוכלוסייה.
לעומת זאת, בכל הנוגע לבעלי-חיים אין התקדמות רבה במערכת החינוך. ילדים קטנים מבחינים היטב בבעלי-החיים שסביבם ורואים בהם השתקפות של עצמם וגם ישויות חברתיות העומדות בזכות עצמן – חברים, שכנים, מתחרים, קורבנות וכיוצא באלה. הבחנה ספונטנית זו אינה מוגבלת כלל לחיות מחמד או למינים "כריזמטיים". ואולם הנוכחות החברתית והרגשית של בעלי-חיים בחיי הילדים נתקלת בהתעלמות מצד המערכת, ואף נמצאת תחת מתקפה מתמדת. מערכת החינוך נוטה לעודד התעלמות מרגשות בעלי-חיים ולעסוק בחיות כאובייקטים ביולוגיים או שימושיים, ללא עיבוד חברתי ורגשי של העמדה הקיצונית הזו. אותה חיה שהילד תופס כישות חברתית וכמוקד של רגש מוצגת בפניו כדבר-מה שצריך להתעלם ממנו, לנתח אותו בריחוק קר או להשתמש בו. יתר על כן, סביבת הלמידה המקובלת במערכת החינוך בנושא בעלי-חיים מטפחת ניכור והזנחה, תוך התעלמות מהתפקיד החברתי-רגשי המרכזי של סביבת הלמידה בהנחלת תוכן חינוכי.
ליקויים אלה נפוצים בלמידה העיונית על בעלי-חיים, והם מגיעים לאבסורד בהחזקת בעלי-חיים בשבי בבית-הספר ובחוגים הכוללים הבאת חיה שבויה לבית-הספר. נימוק נפוץ להחזקת בעלי-החיים בכלוב הוא… פיתוח חמלה וכבוד כלפיהם! הלכה למעשה, שימוש כזה בחיה שבויה אינו מנחיל לתלמידים אלא הכרה בחיה שלפניו כ"כלי לימודי" ששלילת חירותו והחזקתו בתנאים קשים מוצדקת בקלות ראש. במקום טיפוח מפגשי תלמיד-חיה כתרגול של יחסים מיטביים, מפגשים אלה מנוהלים בפועל כאירועי בידור, והתלמיד מקבל בהם פטור מיוחד מהמאמץ הנדרש ממנו במערכת יחסים מתוקנת.
ההתייחסות הנפוצה לבעלי-חיים במערכת החינוך היא מקור לנזקים חברתיים ורגשיים גדולים:
- התלמידים לומדים לפצל את עולמם החברתי כולו לבעלי זכויות יתר ולמשוללי זכויות;
- כדי לפתח אישיות בריאה ומערכת ערכים העולה בקנה אחד עם ערכי החברה, התלמידים מפנימים את הגישה שיש "אחרים" שאפשר ורצוי להתעלם מהם או להשתמש בהם, ללא צורך בנימוק וללא מעורבות רגשית;
- הפיצול בעולמו החברתי של התלמיד אינו יכול להתחולל בלי לעורר קונפליקט, ומאחר שהקונפליקט אינו עובר עיבוד רגשי, הוא מותיר בלבול מתמיד וסכסוך פנימי באישיות ובערכים של הפרט;
- תלמידים שאינם מקבלים את הגישה הרווחת כלפי בעלי-חיים במערכת החינוך נאלצים לנהל מאבק קשה ומנכר עם החברה שסביבם.
החינוך החברתי-רגשי חייב אפוא להתייחס לבעלי-חיים בהרחבה כאל ישויות חברתיות – יצורים בעלי רגשות וערך משלהם, ללא אפליה בין חיות מועדפות לחיות אחרות – לטפח את הרגש החברתי כלפי בעלי-החיים ולהתמודד בגלוי עם הנטייה הנפוצה להתעלם מהם או להשתמש בהם.
חיות איתנו
צוות מכון אדם וחיה וצוות מט"ח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית) פיתחו יחד סביבות למידה מקוונות על בעלי-חיים, תחת הכותרת חיות איתנו. בינואר 2022 הושלמה התוכנית עבור כיתות ב'-ג' (6 יחידות לימוד דיגיטליות ויחידה מסכמת), ובספטמבר 2023 הושלמה תוכנית חיות איתנו לכיתות ד'-ה' (5 יחידות לימוד דיגיטליות ויחידה מסכמת). שתי התוכניות פתוחות לשימוש חינם וללא חובת הרשמה.
היחידות השונות של חיות איתנו עוסקות ברגשות בעלי-חיים. חיבור התלמידים לנושא נעשה על בסיס הזדהות התלמיד עם החיה במצבים מסוימים, תוך התייחסות זהירה הן לדמיון בין התלמיד לחיה הן להבדלים ביניהם. הלמידה על רגשות כוללת מרכיב עיוני (המתאים לשיעורי מדעים) לצד תשומת-לב רבה לעמדה הרגשית של התלמיד לנושא ולאחריות האישית והקהילתית שעולה מתוך התוכן הנלמד (נושאים הולמים לשיעורי כישורי חיים). בתכנון חיות איתנו נעשה מאמץ להימנע מאפליית קבוצות בעלי-חיים מסוימות. יש בתוכנית דגש על המאבק שמנהלים בעלי-חיים בסביבה המושפעת על-ידי בני-אדם, ובפרט בישראל וליד מגורי אדם, וכל זאת כחלק מתוכנית להגדלת המעורבות של התלמיד בנושא כחלק מלמידה חברתית-רגשית.
מומלץ לקרוא:
חוסן עם בעלי-חיים
החוברת חוסן עם בעלי-חיים: למידה חברתית-רגשית על בעלי-חיים בדגש על פיתוח חוסן רגשי במצבי חירום בגילאי בית-הספר היסודי מיועדת לצוותי חינוך (וכן ייעוץ וטיפול). בחוברת מערכי שיעור לאוכלוסייה הכללית במצב חירום כגון מלחמה או מגפה. מערכי השיעור מבוססים על ניסיון ייחודי בשטח, בשילוב סרטונים מחוות הצלה על בעלי-חיים במצב חירום, קטעים מתוכנית חיות איתנו ותרגילים מוכרים לשחרור גופני ורגשי במצב חירום. בגרסת נובמבר 2023, החוברת כוללת שני שיעורים ראשונים: "מה עושים כשפוחדים?" ו"מה הגוף שלי מספר עליי?" מערכי שיעור נוספים נמצאים בתהליך פיתוח. מפעילי חוסן עם בעלי-חיים מוזמנים למפגשי הדרכה ייעודיים מטעם מכון אדם וחיה.
השתלמויות
השתלמויות בנושא פיתוח כישורי חיים ולמידה חברתית-רגשית (SEL) במפגשי ילדים ובעלי-חיים נערכות מעת לעת בהפקת מכון אדם וחיה, בשיתוף פעולה עם מררכזי פסגה שונים. ההשתלמויות מתמקדות בלמידה חברתית-רגשית. מטרתן היא להנחיל תפיסה ערכית של יחסי הדדיות בין אנשים לחיות, בזיקה למפגשים המתקיימים במסגרות לימוד, למשל בפינות חי ובביקורים לימודיים בחוות הצלה. ההשתלמויות כוללות מרכיב עיוני המתבסס על למידה מרחוק, לצד ימי למידה חווייתית הכוללת מפגש עם בעלי-חיים בשבי והכרת דילמות בהחזקתם בשבי וביצירת מפגש בין תלמידים לחיות המוחזקות בשבי. ההשתלמויות כוללות 30 שעות לימוד אקדמיות והן מוכרות לגמול לעובדי מערכת החינוך.
במחזור הראשון של ההשתלמות (20 במרץ עד 8 במאי 2022) השתתפו 20 מורות בחינוך היסודי, מטפלים רגשיים מתחומים שונים וגננות. ההשתלמות נערכה כשיתוף פעולה בין מרכז לב הפסג"ה (המנהל לחינוך התיישבותי), כפר הנוער הדסה נעורים ומכון אדם וחיה.
מומלץ לקרוא:
במחזור השני של ההשתלמות (15 במרץ 2023 עד 23 במאי 2023) השתתפו 19 מורות בחינוך היסודי, מטפלים רגשיים מתחומים שונים וגננות. ההשתלמות נערכה כשיתוף פעולה בין מרכז פסג"ה רמת-גן ומכון אדם וחיה.
מומלץ לקרוא: