טיפול רגשי

לאתר התוכנית לטיפול רגשי הנעזר בבעלי-חיים (באתר המכללה האקדמית לחינוך אורנים)

התוכנית לטיפול הרגשי הנעזר בבעלי-חיים מכשירה מטפלות ומטפלים בתחום זה במכללה האקדמית לחינוך אורנים, בשיתוף עם מכון אדם וחיה ועם כפר הנוער הדסה נעורים. התוכנית הוקמה במכללה האקדמית לחינוך אורנים בשנת 2002. מנהלות התוכנית: ענבר בראל וגל חכים (מנהלת-שותפה במכון אדם וחיה).

התוכנית מתמקדת בטיפול רגשי באוריינטציה דינמית ובעזרת שיטות טיפוליות שונות מתחום הפסיכותרפיה. טובתם של בעלי-החיים המשתתפים בטיפולים מוצבת במקום גבוה הרבה יותר מן המקובל במסגרות ההכשרה המקצועית המקבילות בישראל ובעולם. לפי הגישה הנהוגה בתוכנית, לא די בשאיפה למזער את הפגיעה בבעלי-החיים, כמקובל בתוכניות אחרות המשלבות בעלי-חיים בפסיכותרפיה: יש להימנע משילוב בעלי-חיים בכל פעילות הקשורה לפסיכותרפיה אלא אם הם עצמם ייצאו נשכרים מפעילות זו.

מקורות מעבודת המכון

חכים-אשר, גל. טיפול רגשי בנוכחות כלבים בגישה הדדית: קווים מנחים לטיפול רגשי בתוך כלבייה שיקומית, ספטמבר 2021.

תקציר: עלון המציג הבחנה בין שלושה תחומים: כלבנות טיפולית, טיפול רגשי בעזרת כלבים, וטיפול רגשי בנוכחות כלבים בגישה הדדית. בשני התחומים הראשונים והמוכרים יותר, המניע לשיתוף הכלב בעבודה הטיפולית הוא התועלת שיכול האדם להפיק מהמפגש עמו, ואילו גישה הדדית מחייבת פעילות דו-תכליתית של התערבות מיטיבה ומאומצת לטובת המטופל ולטובת הכלב גם יחד. עבודה ברוח כזו נעשתה בהיקף גדול בהשתתפות אסירים או נוער בסיכון וכלבים הזקוקים לבית מאמץ. בפסיכותרפיה מדובר בגישה חלוצית יותר, והעלון מציע קווי יסוד למפגשים טיפוליים-שיקומיים של אדם-כלב בגישה הדדית, בתוך כלביות שיקומיות. מוצגים יתרונותיה הפסיכותרפיים של עבודה כזו לצד האתגרים שהיא מציבה בפני הצוות המטפל. (3817 מילים).

חכים-אשר, גל. "דברי פתיחה: האם הדדיות אפשרית?" "טיפול הדדי – יש חיה כזאת" טיפול רגשי הנעזר בבעלי-חיים במודל של טיפול הדדי – מהלכה למעשה (יום עיון), התוכנית לטיפול רגשי הנעזר בבעלי-חיים, המכללה האקדמית לחינוך אורנים, 12.9.2019.

תקציר: דברי פתיחה ליום העיון: "טיפול הדדי – יש חיה כזאת" טיפול רגשי הנעזר בבעלי-חיים במודל של טיפול הדדי – מהלכה למעשה (מכללת אורנים, 12.9.2019). הדוברת מציגה את התפיסה המובילה לפגיעה שגרתית בחיות בפינות חי, ומציעה שינוי מלמטה, דרך העבודה במקצוע הטיפול בעזרת בעלי-חיים, על בסיס שינויים עמוקים במערכים הטיפוליים (settings) המקובלים במקצוע. מוצגת תמצית הניסיונות שנעשו לאחרונה במכללת אורנים במערכים טיפוליים חלופיים: מקלטי שיקום חיות, עבודה עם כלבים חסרי בית, וטיפול בעזרת צפייה בחיות ללא מגע איתן. (1765 מילים).

"טיפול הדדי – יש חיה כזאת": טיפול רגשי הנעזר בבעלי-חיים במודל של טיפול הדדי – הלכה למעשה (אסופת תקצירים ליום עיון). התוכנית לטיפול רגשי הנעזר בבעלי-חיים, המכללה האקדמית לחינוך אורנים, 12.9.2019.

תקציר: רשימת התקצירים: גל חכים אשר, דברי פתיחה: האם הדדיות אפשרית?; רפי לוי, איך אנחנו מרגישים? כמו חיות: הבסיס הנוירו-פסיכולוגי המשותף; אפרת נופך כנרי, "חשבתי שאני אבא טוב": השפעות שיקומיות-טיפוליות בין אסירים לכלבים בסביבת בית הסוהר בתוכנית לשיקום הדדי אסיר-כלב; צליל פרנס, מחשבות על ניתוק ומפגש בין חלקי הנפש: טיפול הדדי בין כלבים מהכלבייה העירונית חיפה לילדים בסיכון; דור רויטמן, קווי מתאר לבסיס תיאורטי למודל ההדדי בטיפול בעזרת בעלי-חיים; אריאל צבל, הערכת תוכניות טיפול/שיקום הדדי עם כלבים; נועם רודיך, בין אובייקט לסובייקט במרחב שבין אדם לחיה: תיאור מקרה של טיפול בנערה בסיכון במקלט להצלת חיות משק; שרית לב בן דב, האם ניתן להשיב את הסדר על כנו? התדיינות עם תיאור המקרה דרך הגישה ההתייחסותית; ליאת שני, בין עדר ללהקה: יישומים של מודל הטיפול ההדדי בטיפול בטראומה מורכבת.

צבל, אריאל. "טיפול בעזרת בעלי-חיים ללא מגע איתם – הערות בעקבות ביקור במקלט הקופים הישראלי." האתר של ד"ר אריאל צבל, 12.8.2019.

תקציר: הרהורים בתגובה לתיאור שהציגה בעל-פה (30.5.2019) מירי שרון דה פריס, מטפלת רגשית בעזרת בעלי-חיים ועובדת מקלט הקופים הישראלי, לשיטת הטיפול שלה בילדים בתוך המקלט – שיטה המתבססת על צפייה בקופים ממרחק בטוח לכל הצדדים. המסה כוללת תשע טענות: 1. טיפול רגשי בעזרת בעלי-חיים ללא מגע איתם מבוסס על השלכת תכנים אנושיים על החיות; 2. שיטה זו מחייבת צפייה בהתנהגות מגוונת ומורכבת של החיות; 3. בפסיכותרפיה יש הטיה לטובת החזקת חיות בשבי; 4. הטיפול נטול המגע אינו דומה לשיטות טיפול אחרות, ועל פניו הוא מוגבל; 5. היעדר תקשורת הדדית בין החיה למטפלת ולמטופל אינו מהווה בעיה מכרעת בטיפול; 6. השיטה של מירי היא דוגמה אחת לטיפול נטול מגע, וייתכנו כיוונים אחרים בטיפול נטול מגע; 7. מידת הכוח שמפעילות מטפלות על חיות משקפת את כפיפותה של הפסיכותרפיה למוסדות חיצוניים; 8. המניע לצמצום השליטה בחיות במסגרת המקצוע אינו צורך מקצועי אלא כוחות חברתיים חיצוניים; 9. יש צורך דחוף בפרסומים מקצועיים בנושא. (2814 מילים).

חכים אשר, גל. "מבט פסיכואנליטי על מהלך ההתפתחות הנפשית בטיפול פסיכולוגי הנעזר בבעלי חיים — ממצבים מנטליים ראשוניים ועד ביסוס יחסים טריאדיים." שיחות ל"ג, מס' 2 (מרץ 2019): 8-1.

תקציר: טיפול פסיכולוגי הנעזר בבעלי-חיים הוא דיסציפלינה טיפולית שכמעט לא הומשגה עד היום במונחים פסיכואנליטיים. בעלי-החיים שונים מאיתנו באופן אינהרנטי ולפיכך מהווים עבורנו 'אחר', ומאפשרים חוויה מעברית בהתפתחות thirdness במבנה הנפשי. במאמר אבחן ואדגים בתיאורי מקרה את האופן בו בעלי-חיים בטיפול מסייעים בעיצוב חוויית העצמי על רבדיה השונים, מארגון תחושת העצמי הגרעיני והחוויה הפרה־ורבלית ועד תמיכה בהכרה בסובייקטיביות ובניית החוויה האינטרסובייקטיבית בקשרים הבין־אישיים. כן אבחן בטריאדה הטיפולית מטפלת־מטופל־בעל-חיים את תפקיד המטפלת.

חכים, גל. "מבט אינטרסובייקטיבי על טיפול הנעזר בבעלי-חיים" (וידיאו, 47:21 דקות). יום עיון – טיפול רגשי הנעזר בבעלי-חיים במודל של טיפול הדדי. התוכנית לטיפול רגשי הנעזר בבעלי-חיים, המכללה האקדמית לחינוך אורנים, 3.6.2018. לתיעוד וידיאו של ההרצאה; לטקסט ההרצאה בכתב (4765 מילים).

תקציר: בטיפול הנעזר בבעלי-חיים, אנו בני-האדם יכולים להתחבר לחיה שבתוכנו רק מתוך קשר אישי וקרוב עם בעל-חיים ובזכות ראייתו כסובייקט, ואז יכול להתרחש תהליך טיפולי וחינוכי משמעותי בנפשנו. החיבור לחיה שבתוכנו לא יתקיים אם החיה אינה מממשת את מלוא צרכיה החייתיים, ותפקידנו לדאוג לכך. כשבעל-החיים אינו יכול לממש את כל צרכיו, לא יכול להתממש בהצלחה התפקיד המתווך של בעלי-החיים עבור בני-האדם המטופלים. ההרצאה כוללת ניתוח של מושגי אינטרסובייקטיביות והדדיות – מזיגמונד פרויד ועד גס'יקה בנג'מין. מוצג מקרה טיפולי לדוגמה: ילד בן 7 שעבר במהלך טיפולו מפגש עם ארנבונים, כלבה וחמור, והשיג התקדמות בעקבות המפגש עם החמור – החיה שפעלה באופן העצמאי ביותר.

צבל, אריאל. "טיפול בעזרת בעלי-חיים: הערכה מוסרית." חיות וחברה 50 (מאי 2014): 65-55.

תקציר: הטיפול בעזרת בעלי-חיים כולל היבטים ידידותיים לחיות לצד היבטים פוגעניים, שילוב המחייב הערכה מוסרית זהירה. המאמר בוחן את התחום המקצועי של טיפול בעזרת בעלי-חיים לאור תורות מוסר המייצגות את שלוש הגישות המרכזיות למוסר בתרבותנו: איזון בין הנזק לתועלת שגורמות פעולותינו לכלל, ביסוס המוסר על זכויות ועל חובות, וטיפוח האישיות המוסרית. אף אחת מהתורות הנדונות אינה שוללת את עצם הרעיון של הפקת תועלת ריפויית לבני-אדם כתוצאה ממפגש עם חיות, אולם משלושתן נובעת ביקורת על הֶרְגלים הקיימים במקצוע הלכה למעשה, ונטועים בנורמות נפוצות של ניצול חיות. במאמר מוצגת הערכה מוסרית כללית של המקצוע, מוצעת מסגרת לשיפוט בעיות מוסר נקודתיות, ומוצעים שיפורים העולים בקנה אחד עם תורות המוסר האמורות. השיפורים המוצעים כוללים, לכל הפחות, הימנעות משימוש בחיות בדרך שעלולה לפגוע בהן עקב מעורבותן בטיפול, והגדלה ניכרת של ההשקעה בלימוד האינטרסים של החיות ובקידום האינטרסים שלהן בפועל. ההערכה המוסרית עשויה להוביל גם לדרישה לשנות את מטרת המקצוע כך שתכלול במפורש את קידום טובתן של החיות המעורבות בו, ולמסד דרכו סיוע פעיל לחיות. תורות המוסר השונות עשויות להוביל גם לביקורת חריפה יותר על המקצוע, כחלק מביקורת על סוגים אחרים, נפוצים יותר, של יחסי אדם-חיה.