חוברת מקוונת (33 עמודים) המיועדת לצוותי חינוך (וכן ייעוץ וטיפול): מערכי שיעור לאוכלוסייה הכללית במצב חירום כגון מלחמה או מגפה. מערכי השיעור מבוססים על ניסיון ייחודי בשטח במצבי חירום, בשילוב סרטונים על בעלי-חיים בחוות הצלה, קטעים מתוכנית 'חיות איתנו' ותרגילים מוכרים לשחרור גופני ורגשי במצב חירום. המקור בקישור כולל את שני השיעורים הראשונים בלבד (21 עמודים): "מה עושים כשפוחדים?" ו"מה הגוף שלי מספר עליי?"
חוברת מקוונת (26 עמודים) לצוותים העובדים במתחם שיש בו בעלי-חיים שבויים (פינת חי, מקלט הצלה וכיו"ב). החוברת מספקת עקרונות ודוגמאות להכנת שלטים, כרזות ודפי עבודה שנועדו לעורר בקהל המבקרים (במיוחד בילדים) כבוד, אמפתיה וחמלה כלפי בעלי-החיים שבמתחם, תוך הכרה בצרכים הרגשיים של הקהל.
חוברת מקוונת (50 עמודים) המציגה בעיות נפוצות והצעות לפתרון בפעילות חינוך טיפול ושיקום עם בעלי-חיים בשבי – בפינות חי ובמתקנים דומים, ועם חיות שהובלו למקום המפגש. החוברת כתובה כחומר רקע לצוותי פינות חי, למחנכים ולצוותי שיקום וטיפול בעזרת בעלי-חיים. הנושאים המרכזיים: תיאוריה על קשרים בין ילדים לבעלי-חיים וביקורת על התיאוריה; סקירת בעיות נפוצות במפגשים בין ילדים לבעלי-חיים במסגרות חינוך; חלופות חינוכיות, טיפוליות ושיקומיות לשיטות הנפוצות בשטח; הבהרת מושגים: הדדיות, שוויון, התחשבות, פינת חי; גישה הדדית למפגשי אדם-חיה והגישה ההתייחסותית בפסיכואנליזה; עקרונות מבוא לשיקום, לחינוך ולטיפול בגישה הדדית; 13 דוגמאות למיזמים מצליחים בגישה הדדית.
יובל, יורם. "רגשות בעלי-חיים – היבטים ביולוגיים, פסיכולוגיים ואתיים" (וידיאו, 1:04:09 דקות). הרצאה מקוונת, מכון אדם וחיה, 24.5.2021.
במהלך הדיון המקצועי של מכון אדם וחיה עם צוות המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח) על פיתוח תוכנית חינוך לילדים בנושא רווחת בעלי-חיים (חיות איתנו) הוזמן פרופ' יורם יובל להרצות בפני הצוות ובפני דמויות מובילות בחינוך המדעי לילדים בנושא "רגשות בעלי חיים – היבטים ביולוגיים, פסיכולוגיים ואתיים." ההרצאה התקיימה על רקע המחלוקת הקיימת בחינוך המדעי בכל הנוגע להתייחסות לרגשות בעלי-חיים ולצרכים הסובייקטיביים שלהם. יובל מציג סקירה כללית של מצב המחקר במדעי המוח הרגשי (Affective Neuroscience), וסוקר עדויות לדמיון עמוק ולהמשכיות בין המערכות הרגשיות הבסיסיות במוחם של בני-האדם, של כלל היונקים ושל החולייתנים בכלל.
עדות בישיבת הוועדה המייעצת לתחום צער בעלי-חיים, משרד החקלאות (5 שקופיות רב-שכבתיות עם רשימות מקורות). קיימת מחלוקת על הערך החינוכי של מפגש תלמידים עם חיות שבויות. בעדות מוצגים עיקרי המחלוקת עם סקירת מקורות שהתפרסמו בנושא, לצד דיון מתודולוגי על הערכת התוצאות של מיזמים חינוכיים. המסקנות: א) העדויות האמפיריות על תוצאות חינוכיות חיוביות של מפגש תלמידים עם חיות שבויות אינן עומדות באף מדד של הערכה אובייקטיבית; ב) החומר שמוצג כמחקר אמפירי בתחום זה הוא חומר שיווקי במסווה של מחקר; ג) אין קושי מתודולוגי לבחון טענות על תוצאות חינוכיות שליליות של מפגש תלמידים עם חיות שבויות; הנושא לא נבדק כי איש לא מימן זאת. העדות כוללת הצעות לשיטות חלופיות להשגת המטרות החינוכיות המיוחסות למפגש תלמידים עם חיות שבויות.
אומרים שהכוח משחית, כלומר שהשליטה בזולת מערערת את כשירותו המוסרית של השליט, ובכלל זה גורעת מן הכבוד שהוא רוחש לנשלט. מעט מאוד נכתב על התובנה האינטואיטיבית הזו בהקשר של יחסי אדם-חיה, אך המחקר מאשש אותה בדרך כלל ביחס לתפקידי שליטה בין בני אדם. מנהיגים פוליטיים, מנהלים, פקידים, סוהרים וכיוצא באלה – כולם נוטים לפתח זלזול בכפופים להם, הערכה עצמית מופרזת ואמונה בטבעיותם ובצדקתם של יחסי השליטה. תופעה דומה, אם כי מרוסנת יותר, זוהתה גם בתפקידי שליטה שמטרתם טיפולית או חינוכית, למשל ברפואה, בסיעוד ובהוראה. מדובר בתגובה אנושית לעמדת כוח שאינה תלויה בזהותו של הנשלט, ולכן סביר להניח שהיא מאפיינת גם שליטה של בני אדם בחיות. על רקע ההנחה הזו אבחן את פיתוח הכבוד לחיות שבויות ואת פיתוח היפוכו – הזלזול. אסקור הצהרות מוסדיות ומחקריות שלפיהן המפגש בין תלמידים לחיות שבויות הוא אמצעי לפיתוח רחשי כבוד בתלמידים, אבחן את הגדרות המושג "כבוד" בטקסטים אלה, אבדוק מי הם מושאי הכבוד במיזמים החינוכיים, ואציג את מסקנותיי המשלימות אך הבלתי תלויות זו בזו: (א) הטענות בדבר פיתוח כבוד כלפי החיות השבויות אינן תקפות; ו-(ב) התוצאה המשוערת של המפגש עם חיות שבויות היא פיתוח זלזול בהן.
