מקורות מעבודת המכון

מכתב (3 עמודים) לצוותי חינוך, ייעוץ חינוכי וטיפול המתלבטים בשאלה: האם ראוי להפעיל במוסד החינוך חוג חיות הכולל הבאת חיות למפגשים? המכתב מציג בקיצור נמרץ רעיונות אחדים: מפגש ילד-חיה הוא מפגש חברתי; שליטה וניהול מופיעים בחוגי חיות כמסר חינוכי המעודד ניצול; מפגשים כאלה גורמים לתלמידים נזק חינוכי ונפשי; וממילא יש לחוגי חיות חלופות ראויות.

מכתב (3 עמודים) לצוותי חינוך, ייעוץ חינוכי וטיפול המתלבטים בשאלה: האם ראוי לפתוח פינת חי במוסד החינוך? המכתב מציג בקיצור נמרץ רעיונות אחדים: מפגש ילד-חיה הוא מפגש חברתי; שליטה וניהול מופיעים בפינות חי כמסר חינוכי המעודד ניצול; מפגשים כאלה גורמים לתלמידים נזק חינוכי ונפשי; וממילא יש לפינות חי חלופות ראויות.

ספר (126 עמודים) המסכם את עבודתה של קבוצת הדרכה (12 מחברות) לצוותי ניהול של מרחבי חי (פינות חי) ומקלטים לשיקום של בעלי-חיים: "מובילות המהפכה". נושאים: הקשרים שלנו עם בעלי-חיים; בעלי-חיים כסובייקטים; מפגשים טיפוליים ברוח הגישה ההדדית; מרחב חי אידיאלי; בית; רבייה; מעברים; מוות במרחב החיים. כל נושא כולל חלק עיוני וחלק של סיפור אישי מהשטח.

חוברת מקוונת (26 עמודים) לצוותים העובדים במתחם שיש בו בעלי-חיים שבויים (פינת חי, מקלט הצלה וכיו"ב). החוברת מספקת עקרונות ודוגמאות להכנת שלטים, כרזות ודפי עבודה שנועדו לעורר בקהל המבקרים (במיוחד בילדים) כבוד, אמפתיה וחמלה כלפי בעלי-החיים שבמתחם, תוך הכרה בצרכים הרגשיים של הקהל.

חוברת מקוונת (50 עמודים) המציגה בעיות נפוצות והצעות לפתרון בפעילות חינוך טיפול ושיקום עם בעלי-חיים בשבי – בפינות חי ובמתקנים דומים, ועם חיות שהובלו למקום המפגש. החוברת כתובה כחומר רקע לצוותי פינות חי, למחנכים ולצוותי שיקום וטיפול בעזרת בעלי-חיים. הנושאים המרכזיים: תיאוריה על קשרים בין ילדים לבעלי-חיים וביקורת על התיאוריה; סקירת בעיות נפוצות במפגשים בין ילדים לבעלי-חיים במסגרות חינוך; חלופות חינוכיות, טיפוליות ושיקומיות לשיטות הנפוצות בשטח; הבהרת מושגים: הדדיות, שוויון, התחשבות, פינת חי; גישה הדדית למפגשי אדם-חיה והגישה ההתייחסותית בפסיכואנליזה; עקרונות מבוא לשיקום, לחינוך ולטיפול בגישה הדדית; 13 דוגמאות למיזמים מצליחים בגישה הדדית.

המלצות תמציתיות (עמוד אחד): איך להתערב ואיך לא להתערב בניסיון לעזור לבעלי-חיים הסובלים מתנאים גרועים או מטיפול גרוע בפינת חי? ההמלצות מיועדות לאדם שאינו בצוות המנהל: עובד/ת זוטר/ה, חבר/ת צוות חינוכי או טיפולי, מתנדב/ת, תלמיד/ה, הורה לתלמיד/ה במוסד שיש בו פינת חי, או מבקר/ת.

מסמך (7 עמודים) מבוא למפגשי העשרה והשתלמות, הכולל הצגה של התפיסה המנחה במכון אדם וחיה לגבי הקשרים בין ילדים לבין בעלי-חיים, סקירת הבעייתיות במפגשים נפוצים בין ילדים לבעלי-חיים במרחבי חי ובפעילות המבוססת על ניוד בעלי-חיים, סקירת החלופות הקיימות לשיטות הנהוגות בשטח, הצגת עיקרי השיקום, החינוך והטיפול בגישה הדדית במרחבי חי, פעולות שנעשו בתחום זה במסגרת התוכנית לטיפול רגשי בנוכחות בעלי-חיים, המכללה האקדמית לחינוך אורנים, ומקרה לדוגמה – כפר הנוער הדסה נעורים.

עדות בישיבת הוועדה המייעצת לתחום צער בעלי-חיים, משרד החקלאות (5 שקופיות רב-שכבתיות עם רשימות מקורות). קיימת מחלוקת על הערך החינוכי של מפגש תלמידים עם חיות שבויות. בעדות מוצגים עיקרי המחלוקת עם סקירת מקורות שהתפרסמו בנושא, לצד דיון מתודולוגי על הערכת התוצאות של מיזמים חינוכיים. המסקנות: א) העדויות האמפיריות על תוצאות חינוכיות חיוביות של מפגש תלמידים עם חיות שבויות אינן עומדות באף מדד של הערכה אובייקטיבית; ב) החומר שמוצג כמחקר אמפירי בתחום זה הוא חומר שיווקי במסווה של מחקר; ג) אין קושי מתודולוגי לבחון טענות על תוצאות חינוכיות שליליות של מפגש תלמידים עם חיות שבויות; הנושא לא נבדק כי איש לא מימן זאת. העדות כוללת הצעות לשיטות חלופיות להשגת המטרות החינוכיות המיוחסות למפגש תלמידים עם חיות שבויות.

עדות בישיבת הוועדה המייעצת לתחום צער בעלי-חיים, משרד החקלאות. המצגת (22 שקופיות) מסכמת שלוש נקודות, בעזרת דוגמאות מפינות חי בישראל: א) קיימת פגיעה חמורה ושיטתית בבעלי-חיים בפינות חי במוסדות חינוך ובמפגש עם חיות אחרות שטולטלו לשם המפגש במוסד החינוך; ב) מפגשים חינוכיים אלה גורמים נזק חינוכי ורגשי לתלמידים; ג) החזקת חיות בשבי מחייבת שיפורים גדולים, בשיטות שכבר נוסו בהצלחה. לעדות קדם מסמך בכתב (977 מילים): חכים-אשר, גל. נייר עמדה לוועדה המייעצת לתחום צער בעלי-חיים, משרד החקלאות, 10.9.2020.

אחד-עשר כללי התנהגות קצרים (2 עמודים) וברורים שנוסחו עבור תלמידות ותלמידים המבקרים בפינות חי, במטרה למנוע פגיעה בהיסח הדעת בחיות ובמבקרים.

אומרים שהכוח משחית, כלומר שהשליטה בזולת מערערת את כשירותו המוסרית של השליט, ובכלל זה גורעת מן הכבוד שהוא רוחש לנשלט. מעט מאוד נכתב על התובנה האינטואיטיבית הזו בהקשר של יחסי אדם-חיה, אך המחקר מאשש אותה בדרך כלל ביחס לתפקידי שליטה בין בני אדם. מנהיגים פוליטיים, מנהלים, פקידים, סוהרים וכיוצא באלה – כולם נוטים לפתח זלזול בכפופים להם, הערכה עצמית מופרזת ואמונה בטבעיותם ובצדקתם של יחסי השליטה. תופעה דומה, אם כי מרוסנת יותר, זוהתה גם בתפקידי שליטה שמטרתם טיפולית או חינוכית, למשל ברפואה, בסיעוד ובהוראה. מדובר בתגובה אנושית לעמדת כוח שאינה תלויה בזהותו של הנשלט, ולכן סביר להניח שהיא מאפיינת גם שליטה של בני אדם בחיות. על רקע ההנחה הזו אבחן את פיתוח הכבוד לחיות שבויות ואת פיתוח היפוכו – הזלזול. אסקור הצהרות מוסדיות ומחקריות שלפיהן המפגש בין תלמידים לחיות שבויות הוא אמצעי לפיתוח רחשי כבוד בתלמידים, אבחן את הגדרות המושג "כבוד" בטקסטים אלה, אבדוק מי הם מושאי הכבוד במיזמים החינוכיים, ואציג את מסקנותיי המשלימות אך הבלתי תלויות זו בזו: (א) הטענות בדבר פיתוח כבוד כלפי החיות השבויות אינן תקפות; ו-(ב) התוצאה המשוערת של המפגש עם חיות שבויות היא פיתוח זלזול בהן.