חינוך

האתר בהקמה.

בימים אלה מפתח צוות המכון עם מט"ח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית) יחידות לימוד על בעלי-חיים בלימודי מדעים, תחת הכותרת "חיות איתנו". המיזם הוא כולל 6 יחידות לימוד דיגיטליות ויחידה מסכמת כתובפת לתוכנית "פלא טבע" של מט"ח עבור ילדי ביה"ס היסודי, עבור כיתה ב'.

התוכנית נועדה להנחיל לילדים את ההכרה בחיות ממינים שונים כיצורים בעלי רגשות מורכבים, לעגן את העיסוק ברגשות בעלי-חיים במסגרת לימודי המדעים, ולקשור בין רגשות בעלי-החיים ובין אחריות אנושית כלפיהם. התוכנית טרם פותחה במלואה, אך היחידות הראשונות שלה כבר נגישות לקהל הרחב באינטרנט.

מקורות מעבודת המכון

יובל, יורם. "רגשות בעלי-חיים – היבטים ביולוגיים, פסיכולוגיים ואתיים" (וידיאו, 1:04:09 דקות). הרצאה מקוונת, מכון אדם וחיה, 24.5.2021.

תקציר: במסגרת הדיון המקצועי של מכון אדם וחיה עם צוות מט"ח הוזמן פרופ' יורם יובל להרצות בפני הצוות ובפני דמויות מובילות בחינוך המדעי לילדים בנושא "רגשות בעלי חיים – היבטים ביולוגיים, פסיכולוגיים ואתיים." ההרצאה התקיימה על רקע המחלוקת הקיימת בחינוך המדעי בכל הנוגע להתייחסות לרגשות בעלי-חיים ולצרכים הסובייקטיביים שלהם. יובל מציג סקירה כללית של מצב המחקר במדעי המוח הרגשי (Affective Neuroscience), וסוקר עדויות לדמיון עמוק ולהמשכיות בין המערכות הרגשיות הבסיסיות במוחם של בני-האדם, של כלל היונקים ושל החולייתנים בכלל.

צבל, אריאל. "כבוד בפינת החי? השלכות חינוכיות של מפגש תלמידים עם חיות שבויות." דברים 12 (אוקטובר 2019): 265-247.

תקציר: אומרים שהכוח משחית, כלומר שהשליטה בזולת מערערת את כשירותו המוסרית של השליט, ובכלל זה גורעת מן הכבוד שהוא רוחש לנשלט. מעט מאוד נכתב על התובנה האינטואיטיבית הזו בהקשר של יחסי אדם-חיה, אך המחקר מאשש אותה בדרך כלל ביחס לתפקידי שליטה בין בני אדם. מנהיגים פוליטיים, מנהלים, פקידים, סוהרים וכיוצא באלה – כולם נוטים לפתח זלזול בכפופים להם, הערכה עצמית מופרזת ואמונה בטבעיותם ובצדקתם של יחסי השליטה. תופעה דומה, אם כי מרוסנת יותר, זוהתה גם בתפקידי שליטה שמטרתם טיפולית או חינוכית, למשל ברפואה, בסיעוד ובהוראה. מדובר בתגובה אנושית לעמדת כוח שאינה תלויה בזהותו של הנשלט, ולכן סביר להניח שהיא מאפיינת גם שליטה של בני אדם בחיות. על רקע ההנחה הזו אבחן את פיתוח הכבוד לחיות שבויות ואת פיתוח היפוכו – הזלזול. אסקור הצהרות מוסדיות ומחקריות שלפיהן המפגש בין תלמידים לחיות שבויות הוא אמצעי לפיתוח רחשי כבוד בתלמידים, אבחן את הגדרות המושג "כבוד" בטקסטים אלה, אבדוק מי הם מושאי הכבוד במיזמים החינוכיים, ואציג את מסקנותיי המשלימות אך הבלתי תלויות זו בזו: (א) הטענות בדבר פיתוח כבוד כלפי החיות השבויות אינן תקפות; ו-(ב) התוצאה המשוערת של המפגש עם חיות שבויות היא פיתוח זלזול בהן.