חינוך

בימים אלה מפתח צוות מכון אדם וחיה עם מט"ח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית) יחידות לימוד על בעלי-חיים בלימודי מדעים, תחת הכותרת חיות איתנו.

כניסה חופשית לחיות איתנו.

תוכנית חיות איתנו נועדה להנחיל לילדים את ההכרה בחיות ממינים שונים כיצורים בעלי רגשות מורכבים, לעגן את העיסוק ברגשות בעלי-חיים במסגרת לימודי המדעים, ולקשור בין רגשות בעלי-החיים ובין אחריות אנושית כלפיהם.

מיזם חיות איתנו מופק בשלב זה לכיתוב ב'-ג': 6 יחידות לימוד דיגיטליות ויחידה מסכמת. המיזם מחובר לתוכנית פלא טבע הוותיקה של מט"ח לבתי-ספר יסודיים, כתוספת מקוונת לתוכנית. עם זאת, הכניסה לחיות איתנו פתוחה לכול, ואינה תלויה בעבודה בבית-הספר או בהחזקת חוברות פלא טבע. היחידות הראשונות של התוכנית פתוחות לקהל הרחב, ויחידות נוספות מתעדכנות בהדרגה.


ב-20.3.2022 תיפתח באמצעות לב הפסג"ה (מנהל החינוך ההתיישבותי) השתלמות בת 30 שעות בהפקת מכון אדם וחיה: הטמעת גישה הדדית במפגשי תלמידים ובעלי-חיים, עבור צוותי חינוך (ייעוץ חינוכי, ריכוז חברתי והוראה). לפרטים נוספים ולהרשמה.


מקורות מעבודת המכון

יובל, יורם. "רגשות בעלי-חיים – היבטים ביולוגיים, פסיכולוגיים ואתיים" (וידיאו, 1:04:09 דקות). הרצאה מקוונת, מכון אדם וחיה, 24.5.2021.

תקציר: במסגרת הדיון המקצועי של מכון אדם וחיה עם צוות מט"ח הוזמן פרופ' יורם יובל להרצות בפני הצוות ובפני דמויות מובילות בחינוך המדעי לילדים בנושא "רגשות בעלי חיים – היבטים ביולוגיים, פסיכולוגיים ואתיים." ההרצאה התקיימה על רקע המחלוקת הקיימת בחינוך המדעי בכל הנוגע להתייחסות לרגשות בעלי-חיים ולצרכים הסובייקטיביים שלהם. יובל מציג סקירה כללית של מצב המחקר במדעי המוח הרגשי (Affective Neuroscience), וסוקר עדויות לדמיון עמוק ולהמשכיות בין המערכות הרגשיות הבסיסיות במוחם של בני-האדם, של כלל היונקים ושל החולייתנים בכלל.

צבל, אריאל. "המשמעות החינוכית של מפגש תלמידים עם חיות שבויות" (מצגת). דיון בנושא הדרכה והפעלה עם בעלי-חיים במוסדות חינוך, הוועדה המייעצת לתחום צער בעלי-חיים, משרד החקלאות, 5.11.2020.

תקציר: קיימת מחלוקת על הערך החינוכי של מפגש תלמידים עם חיות שבויות. בעדות מוצגים עיקרי המחלוקת עם סקירת מקורות שהתפרסמו בנושא, לצד דיון מתודולוגי על הערכת התוצאות של מיזמים חינוכיים. המסקנות: א) העדויות האמפיריות על תוצאות חינוכיות חיוביות של מפגש תלמידים עם חיות שבויות אינן עומדות באף מדד של הערכה אובייקטיבית; ב) החומר שמוצג כמחקר אמפירי בתחום זה הוא חומר שיווקי במסווה של מחקר; ג) אין קושי מתודולוגי לבחון טענות על תוצאות חינוכיות שליליות של מפגש תלמידים עם חיות שבויות; הנושא לא נבדק כי איש לא מימן זאת. העדות כוללת הצעות לשיטות חלופיות להשגת המטרות החינוכיות המיוחסות למפגש תלמידים עם חיות שבויות.

צבל, אריאל. "כבוד בפינת החי? השלכות חינוכיות של מפגש תלמידים עם חיות שבויות." דברים 12 (אוקטובר 2019): 265-247.

תקציר: אומרים שהכוח משחית, כלומר שהשליטה בזולת מערערת את כשירותו המוסרית של השליט, ובכלל זה גורעת מן הכבוד שהוא רוחש לנשלט. מעט מאוד נכתב על התובנה האינטואיטיבית הזו בהקשר של יחסי אדם-חיה, אך המחקר מאשש אותה בדרך כלל ביחס לתפקידי שליטה בין בני אדם. מנהיגים פוליטיים, מנהלים, פקידים, סוהרים וכיוצא באלה – כולם נוטים לפתח זלזול בכפופים להם, הערכה עצמית מופרזת ואמונה בטבעיותם ובצדקתם של יחסי השליטה. תופעה דומה, אם כי מרוסנת יותר, זוהתה גם בתפקידי שליטה שמטרתם טיפולית או חינוכית, למשל ברפואה, בסיעוד ובהוראה. מדובר בתגובה אנושית לעמדת כוח שאינה תלויה בזהותו של הנשלט, ולכן סביר להניח שהיא מאפיינת גם שליטה של בני אדם בחיות. על רקע ההנחה הזו אבחן את פיתוח הכבוד לחיות שבויות ואת פיתוח היפוכו – הזלזול. אסקור הצהרות מוסדיות ומחקריות שלפיהן המפגש בין תלמידים לחיות שבויות הוא אמצעי לפיתוח רחשי כבוד בתלמידים, אבחן את הגדרות המושג "כבוד" בטקסטים אלה, אבדוק מי הם מושאי הכבוד במיזמים החינוכיים, ואציג את מסקנותיי המשלימות אך הבלתי תלויות זו בזו: (א) הטענות בדבר פיתוח כבוד כלפי החיות השבויות אינן תקפות; ו-(ב) התוצאה המשוערת של המפגש עם חיות שבויות היא פיתוח זלזול בהן.