ילדים ובעלי-חיים בגישה הדדית: מיומנויות חברתיות-רגשיות (SEL)

מידע כללי

ההשתלמות מתמקדת בערכים החינוכיים והטיפוליים של המפגש בין ילדים לבעלי-חיים. מטרת ההשתלמות היא לחבר בין פיתוח חמלה, אמפתיה וראיית האחר – ובין העבודה עם בעלי-חיים, ובפרט העבודה במרחבים זואולוגיים קיימים במוסדות חינוך. ההשתלמות תעסוק בקשרים וביחסים השונים שנוצרים בין ילדים לבעלי-חיים, ותתמקד הן בצרכים של הילדים הן בצרכים של בעלי-החיים.

מהי גישה הדדית?

גישה הדדית משמעה הכרה בקשרי אדם-חיה כיחסים חברתיים לכל דבר. בני-האדם בחברה שלנו שולטים בבעלי-חיים ומשתמשים בהם באופן חד-צדדי, ונחוץ מאמץ מיוחד כדי להכיר גם בצידן של החיות ובמשמעות הקשר עבור שני הצדדים. למידה חברתית-רגשית של יחסי אדם-חיה מבוססת על ההנחה שילדים מפנימים את מערכות היחסים שהם חווים בהווה כמודל ליחסים שינהלו בעתיד. תפקידנו במפגש שבין התלמיד לחיה הוא תיווך וניהול המפגש כמודל שיסייע לתלמיד ללמוד לראות את האחר – להכיר בצרכיו ולגלות ערנות למצבו בפועל ולמסרים שהוא מביע.

איך נפתח בילדים אמפתיה – כלפי בני-אדם ובעלי-חיים?

  • מה נחוץ לשם פיתוח אמפתיה כלפי אחרים?
  • במה שונה הנאה רגעית בעת ליטוף חיה מהתפתחות היכולת לראיית האחר?
  • מדוע מפגשים נפוצים בין ילדים לבעלי-חיים בשבי אינם תורמים לפיתוח אמפתיה ואף מובילים לאדישות ולזלזול באחרים?
  • וכיצד עשויה גישה הדדית לשנות את המצב?

בהשתלמות נבחן את האתגרים האלה ונלמד לתת להם מענה דרך למידה חברתית-רגשית (SEL). מוקד ההשתלמות הוא הכרה באחר המוחלש – אדם או חיה. נתבונן בבעלי-חיים כסובייקטים חושבים, מרגישים ובעלי סיפור חיים אישי, ונכיר כמה סיפורים אופייניים של בעלי-חיים בשבי: החל בפגיעה, הזנחה ונטישה שעברו החיות וכלה בכוחות הנפשיים שהן הפגינו – לא לוותר, להתמודד עם קשיים ולהשתקם פיזית ונפשית. סיפורים שילדים רבים יכולים להזדהות עימם, להרגיש שהם לא לבד ולגלות שהם יכולים לעזור.  נלמד דרכים ליצירת קשר ללא כפייה ונתרגל חינוך ערכי עם שאלות וקונפליקטים בנוגע להימצאות החיה בשבי. נתייחס גם לזכויות בעלי-החיים בהקבלה לזכויות הילד, ונבחן את איכות החיים שאנו מבקשים לעצמנו – עם הקבלה לאיכות החיים שבעלי-חיים ראויים לה.

דילוג לתוכן