דפי עבודה

בנושא קונפליקט בין בני-אדם לחיות בר

דפי העבודה נועדו לשמש בסיס נוח לשיעורים בידי המורה (ובפרט המורה למדעים) ללא מערך שיעור נוסף מלבד ההסבר שבהמשך דף זה. עם זאת כדאי להיעזר בחומר ההדרכה הנוסף שלנו (בשלב זה בנושא קינון סנוניות בלבד): הסרט לחיות בשלום עם סנוניות, הסרט מפגש הדרכה בנושא 'לחיות בשלום עם סנוניות' והעלון שאלות ותשובות על קינון סנוניות באזורי מגורים ועסקים. ראו בסוף ההסבר גם הערות על לוחות לאיסוף עקבות (למשל לתנים) והערות על מיתון קונפליקט אדם-תן.

שימו לב: כל דף עבודה מתאים לפעילות חד-פעמית בשטח או ליציאה פעמיים (בתוספת שיעורי מבוא וסיכום), ויש להצטייד בכמה עותקים מכל דף בכל יציאה כזו.

מידע נוסף על דפי העבודה

מטרות

1. לשלב תלמידים בהתמודדות מעשית עם קונפליקט בין בני-אדם לבעלי-חיים חופשיים (בשלב זה החומר שבידינו עוסק בקינון סנוניות בלבד; נושאים שונים יצורפו בעתיד).
2. לספק תבנית למיתון קונפליקטים בין בני-אדם לבעלי-חיים חופשיים – התמקדות במקביל בשני צידי הקונפליקט (ולא רק באחד מהם, כפי שנהוג לעשות במסגרות רבות).
3. להפיק מידע מקיף על אתר אחד של קונפליקט.
4. לאפשר איסוף מידע משמעותי למרות ההסתמכות על מספר ביקורים מזערי (2-1) בשטח.
5. לשמש בסיס לניתוח מידע, להסקת מסקנות ולהצעת פתרונות בכיתה, ובמידת האפשר גם להתערבות מתקנת בשטח.

גיל התלמידים

דפי העבודה מיועדים לכיתות בטווח גילאים גדול. בכיתות בוגרות באופן יחסי (גיל משוער: כיתה ז' ומעלה) תלמידים עשויים למלא את דפי העבודה באופן עצמאי לאחר הסבר בכיתה. בכיתות צעירות יותר (גיל משוער: כיתות ד'-ו') עבודת השטח עשויה להתבצע עם קבוצות תלמידים, אך מילוי הדפים ייעשה בידי המנחה. בכיתות צעירות עוד יותר ייתכן שכדאי לוותר על חלק מהשאלות שבדפי העבודה, לפי שיקול דעתך כמורה.

מספר התלמידים

מילוי עצמאי של דפי העבודה בידי תלמידים מומלץ לעשות בזוגות. במקומות רבים אפשר לחלק את הכיתה השלמה לזוגות שונים שימלאו את שני הדפים השונים במקביל. אם עקב גיל התלמידים המורה צריך/ה לסייע באופן מעשי במילוי הדפים, יש לצמצם את הכיתה לקבוצה קטנה (גודל משוער: עד 15 תלמידים).

היקף פעילות

אתגר מרכזי בהנחיית פעילות תלמידים בשטח היא עצם היציאה לשטח חיצוני – מחוץ לבית-הספר, המתנ"ס וכדומה. אתגר מרכזי נוסף הוא הקצאת זמן לפעילות כזו. דפי העבודה נועדו לצמצם את האתגרים האלה במידת האפשר, והם מותאמים אפוא ליציאה חד-פעמית לשטח או לשתי יציאות, נוסף על שיעורי הכנה וסיכום בכיתה (מינימום 3 שיעורים). ההתאמה נעשתה הן בהיקף העבודה הן בהתמקדות במידע משמעותי שאפשר להפיק ביציאה חד-פעמית. מובן מאליו שהעבודה החינוכית והקהילתית תשתפר עם עיבוד הנתונים על פני כמה שיעורים, או אף פעילות שטח חוזרת ומתמשכת העוסקת בנושאים שאינם מופיעים בדפי העבודה שלעיל, אולם דפי העבודה שלפניך נועדו לפעילות בהיקף המצומצם ביותר שאפשר לקיים בו פעילות משמעותית.

משך הזמן הנדרש למילוי כל דף עבודה משתנה ממקרה למקרה, הן לפי הנתונים בשטח הן לפי רמת התלמידים: במקרים מסוימים אפשר למלא דף עבודה תוך דקות אחדות, ובמקרים אחרים עשוי להידרש לכך שיעור שלם.

מאחר שפעילות נועדה לכסות מידע מסוג מסוים במקום מסוים, ייתכן שיש צורך למלא דפים רבים (למשל: בבניין שיש בו שישה קיני סנוניות צריך למלא שישה דפי תצפית, ואם הקינים נמצאים ליד שלוש חנויות צריך למלא לפחות שלושה דפי ריאיון).

שימו לב שצמצום המיזם מחייב שדפי העבודה לא יכסו כל סוג של קונפליקט בין בני-אדם ובין חיות מסוימות באתר נתון. למשל: ייתכן שבחניון מסוים יש לא רק קיני סנוניות אלא גם ריכוז לינה גדול של סנוניות הרפתות, ונושא זה אינו מכוסה בדפי העבודה; וייתכן שעבודה בנושא קונפליקט אדם-תן תתמקד רק במשאבים הזמינים לתנים כתוצאה מהזנחה תברואתית, ולא בתוצאות של האכלת תנים מכוונת.

שלבי העבודה

התהליך השלם עשוי להתפרש על פני שלושה שיעורים בלבד. באופן מיטבי נחוצים שישה שיעורים ואף יותר (תלוי במורכבות הקונפליקט).

1. הקדמה בכיתה: א. והקדמה כללית על הקונפליקט (במקרה של קונפליקט אדם-סנונית היעזרו בחומרי ההסברה שפורטו למעלה); ב. הצגת דפי העבודה – יש לעבור עליהם יחד ולוודא שהם מובנים; ג. הצגת כללי הזהירות שיפורטו להלן. (שיעור אחד)
2. יציאה לשטח ומילוי הדפים. שימו לב: בכל אתר (כגון בניין גדול) ימולאו כמה דפים משני הסוגים, ואפשר לעשות זאת במקביל. כניסה לאתרים מסוימים עשויה לחייב אישור הנהלת האתר בתיאום מראש. ריאיונות עשויים להצליח יותר עם תיאום מראש. (שיעור אחד לפחות – תלוי במידת המורכבות של האתר מבחינת מספר החיות ומספר האנשים המעורבים בו)
3. סיכום מספרי: השלב הראשון בעיבוד החומר הוא סיכום כל התוצאות שהתקבלו. אפשר להקרין על לוח את דף העבודה, ובמקום סימן איקס בכל ריבוע אפשר כתוב סיכום מספרי של התשובות בכל ריבוע. אפשר גם להמיר את הסיכום המספרי בסיכום באחוזים. (שיעור אחד; בתנאים מסוימים אפשר לחבר את שלבים 3, 4, 5 בשיעור אחד)
4. מיון התשובות ואפיון הקונפליקט: חלק מהתשובות עלולות להצביע על קונפליקט קשה, וחלקן יראו התנהגות נוחה מצד החיות ו/או גישה נוחה מצד אנשי המקום. מיון התשובות עשוי להראות שהקונפליקט נקודתי: עמדה של אנשים מסוימים בלבד, התנהגות של חיות מסוימות בלבד, רגישות במקום מסוים בלבד. (שיעור אחד לפחות; בתנאים מסוימים אפשר לחבר את שלבים 3, 4, 5 בשיעור אחד)
5. גיבוש פתרונות: מטרת הפתרונות היא מיתון של הקונפליקט באופן נסבל לכל הצדדים. רצוי לנהל את השלב הזה כהכנה לקראת התערבות מעשית בשטח ולא רק כדיון עיוני. למשל: במקרה של קינון סנוניות יש להיעזר בסרט לחיות בשלום עם סנוניות. (שיעור אחד לפחות; בתנאים מסוימים אפשר לחבר את שלבים 3, 4, 5 בשיעור אחד)
6. ביצוע פתרונות: בשלב זה נדרשים שוב יציאה לשטח שמחוץ למוסד הלימודים ושיתוף פעולה מלא עם אנשים חיצוניים. מובן מאליו שהפקת התערבות כזו היא אתגר גדול למורה, אך מומלץ שהמיזם לא יסתיים בכיתה אלא בהתערבות כלשהי בשטח, אפילו מצומצמת וחלקית. (שיעור אחד)

עיקרון מנחה 1: בין-תחומיות

פתרון קונפליקטים בין אדם לחיות בר איננו נושא נפוץ במערכות לימודים. כשמגיעים לעסוק בו, בדרך-כלל הנושא מסווג כסוגיה מדעית במסגרת לימודי הביולוגיה (אקולוגיה או זואולוגיה). ממילא בבתי-הספר בישראל "לימודי המדעים" מופרדים באופן מלאכותי מ"מדעי החברה" בתוכנית הלימודים ואף במערכת המנהלית. הפרדה זו מונעת הבנה של טיבו המורכב והדו-צדדי של הקונפליקט. עבודה מקיפה ויעילה בסוגיות כאלה מחייבת שילוב של שימוש בכלים ממדעי החיים עם כלים ממדעי החברה. לכן דפי העבודה כוללים דף תצפית ודף ריאיון, וחשוב להשקיע באופן מאוזן במילוי שני סוגי הדפים.

עיקרון מנחה 2: גישור

כשעוסקים בפתרון קונפליקטים בין אדם לחיות בר, ההתעלמות הנפוצה ממדעי החברה מביאה לכך שחיות נתפסות באופן לא-ביקורתי כ"מטרד" שיש לטפל בו, והטיפול מתדרדר לעיתים קרובות לאלימות רבה נגד החיות. דפי העבודה מבוססים על ההנחה שבכל קונפליקט כזה האוכלוסיות בשני הצדדים אינן אחידות, יש גורמים בעייתיים בשני הצדדים, והטיפול בקונפליקט מחייב טיפול בשני הצדדים ולא רק בחיות. עיקרון זה זהה לעקרונות של גישור, יישוב סכסוכים ושכנות טובה בין שכנים בקרב בני-אדם.

כללי זהירות

מטעמי בטיחות, המורה צריכ/ה ללוות את התלמידים ולוודא שמירה על כללי הבטיחות בכל תחילת תצפית ותחילת ריאיון.

בכל יציאה לתצפית בחיות, בטיחות החיות עומדת מעל הכול. בפרט אין להטריד חיות לצורך השגת פרטי מידע לשם מילוי השאלון; כלומר במקרה שקשה להשיג פרט מידע בלי להטריד את החיות, יש לשמור מרחק מהחיות ולוותר על פרט המידע הזה. זוהי אחת הסיבות לכך שדפי העבודה בנושא קינון סנוניות אינם כוללים שום מידע על הקינון עצמו, ואפשר למלא את הדפים גם מחוץ לעונת הקינון ואף לסקור קינים נטושים שהתמוטטו או הושמדו מזמן.

בכל שיחה מזדמנת עם אנשים זרים (ריאיון), בטיחות התלמידים עומדת מעל הכול. מעבר לשמירה על כללי הבטיחות המקובלים בתקשורת בין ילדים ונוער ובין אנשים זרים, נדרשת זהירות מיוחדת במקרה של מרואיין עוין כלפי החיות – המעביר את העוינות הזו לתלמידים. מצד אחר ריאיון בעיצומו של יום עבודה עלול להוות מטרד, ותפקיד המורה הוא למנוע הטרדת מרואיינים בידי תלמידים.

לוחות לאיסוף עקבות

אתר האינטרנט מקום מפגש מציע מגדירים בעברית: זיהוי עקבות (אונליין); גלריית עקבות (אונליין); וכמה מגדירים לקנייה. באתר יש גם המלצות להכנת לוח לאיסוף עקבות.

באינטרנט יש המלצות רבות, חלקן בעברית, לבניית לוח לאיסוף עקבות ("מדפסת עקבות", "פלטת עקבות", "מלכודת עקבות"). ההמלצות החשובות ביותר עוסקות במנגנון איסוף העקבות: משטח יציב שנמרחה עליו אבקה (כגון אבקת פחם), או משטח שנמרח עליו היטב פחם ולידו משטח לבן (או דביק במקצת). רוב ההמלצות האלה נועדו למטרות אחרות מחקר קונפליקט בין בני-אדם לחיות בר, ולכן שני מרכיבים בהמלצות האלה אינם מתאימים לענייננו. חקר קונפליקט בין בני-אדם לחיות בר מחייב איסוף עקבות לפי תפוצתן הנורמלית בשטח, ללא עידוד החיות לעלות על הלוח וללא הרתעה. לכן אין לפזר מזון ליד לוחות לאיסוף עקבות, וגם אין לסגור את הלוחות בתוך מנהרות. במקרה של תנים כדאי לעבוד עם לוחות גדולים יותר מרוב הלוחות המומלצים באינטרנט, למשל יריעת נייר עבה שנמרחה עליה אבקת פחם מעורבבת במעט מים, והוצמדה לדיקט (ראו דוגמה).

שימו לב שבשאלון המבוסס על לוח לאיסוף עקבות המשימה המרכזית היא לזהות את צפיפות העקבות. לשם כך כדאי להכין מראש לוחות בגודל המאפשר חישוב פשוט של צפיפות למטר רבוע, כגון 50×50 ס"מ (רבע מ"ר).

הערות על קונפליקט אדם-תן

בשלב זה טרם פרסמנו חומרי הסברה על תנים. עד אז כדאי לשים לב לכמה נקודות (עבור הקהל העירוני; בסביבה החקלאית עשויות להתקיים גם תופעות אחרות המצריכות פתרונות אחרים).

גורמים נפוצים לקונפליקט

• פחד שמקורו בפחד אנושי מחיות הרבה יותר גדולות כגון זאבים, המתמחות בציד שיתופי של חיות גדולות (תנים צדים לבד חיות קטנות מהם).
• פחד מפני תנים שהולכים אחרי אנשים ולפעמים נושכים בעדינות לאחר שהתרגלו לקבל מזון מידי אדם (מחוות הנתפסות בטעות כתקיפה).
• פחד מתקיפת תינוקות, בעקבות דיווחים מפוקפקים.
• פחד מתקיפת חיות בית (ובפרט חתולים וכלבים קטנים) בעקבות דיווחים מפוקפקים (אין ספק שתנים אוכלים גופות של חיות שנמצאו מתות, למשל עקב דריסה, אך מקרי טריפה אינם מתועדים היטב, לעומת תיעוד נרחב של דו-קיום).
• פחד מכלבת ומנשיכות מתועדות היטב של תנים חולים – נשיכת בני-אדם ונשיכת חיות בית. הסכנה משמעותית באזורים הקרובים לגבולות ישראל, אך זניחה במרכז ומערב הארץ, בעקבות חיסון (חלקי) של חיות הבר שם.
• כעס על פיזור אשפה – תנים עשויים להוציא שקיות מפחים, לקרוע ולפזר אותן.
• תלונות על רעש בלילות.

פתרונות מרכזיים לקונפליקט

• הסברה לצמצום פחדים לא-מוצדקים.
• שימוש רשותי בפחי זבל אטומים בפני תנים, ופינוי הזבל בזמן.
• זריקת זבל אורגני לפחי הזבל בלבד, ואחריות תברואתית מצד הציבור כולו – לזרוק במו ידיי לפח פסולת אורגנית שמישהו אחר השליך בחוץ.
• הסדרת ההאכלה של חתולים – בלי להשאיר אף גרגיר חשוף ללא השגחת אדם קרוב.
• הטלת קנסות כבדים על מאכילי תנים במתכוון, ושיתוף פעולה אזרחי בחשיפת מאכילי תנים במתכוון.
• חיסון רציף של חיות בר באמצעות פיתיונות.
• במידת הצורך (כשתנים לנים בשטח בנוי): סילוק משאבים אחרים המושכים תנים העירה, בגון איטום מקומות מסתור וייבוש/ניקוז מקורות מים.
• במידת הצורך (כשתנים מתקרבים באופן מאיים): השגחה צמודה על חיות בית ועל תינוקות.
• במידת הצורך (כשתנים מתקרבים באופן מאיים): הרתעת תנים בשטח בנוי בידי חוליות מתנדבים ( שיטה זו משמשת בהצלחה להרתעת קויוטים – הדומים לתנים וגדולים מהם; היא טרם נוסתה על תנים).

לקריאה נוספת: אריאל צבל, "התנים של פארק הירקון", זכויות בעלי-חיים השבוע 628, 20.7.2013; "הכירו את התנים – שכנים חדשים ישנים," עיריית תל-אביב-יפו, עודכן 8.2.2023; "תן זהוב," רשות הטבע והגנים, 19.6.2024.