מידע נוסף להורים
בפרק אוֹרֵחַ לֹא צָפוּי בַּגַּן מתגלה ארנבון בחצר של גן רננים. הארנבון פוחד מהילדים הנלהבים וגם זקוק להגנה כדי שלא ייצא אל הכביש הסמוך. הגננת מכניסה אותו לגן, והילדים לומדים שהגן אינו מקום קבע מתאים לארנבונים, וגם כלובים אינם מתאימים לארנבונים כמקום מחיה. התאומים דורי ולביא מאמינים שביתם גדול ומתאים לארנבון, ובעזרת הגננת הם מצליחים לשכנע את אביהם לנסות להכין מקום מתאים לארנבון אצלם בבית.
על לִרְאוֹת דֶּרֶךְ הָאָזְנַיִם
לִרְאוֹת דֶּרֶךְ הָאָזְנַיִם הוא סיפור על רצון טוב, שיתוף פעולה, אכזבה והתגברות על קשיים. הסיפור עוסק במאמץ שעושים ילדי גן, הוריהם וכמה מהשכנים שלהם להבין מה מתאים וטוב לארנבון שמצאו נטוש בשטח הגן (כאן המקום להעיר: הספר עוסק בחיה מהמין המבוית ארנבון, ולא בארנב; ארנב הוא הזכר של חיית בר ממין ביולוגי אחר – ארנבת). הגננת מלמדת שהגן אינו מתאים לארנבון, ושניים מהילדים – אחות ואח – לוקחים אותו לביתם. הם והוריהם מגלים בהדרגה שדירת מגורים וגם כלוב בחצר אינם מספקים לאורח שלהם את מה שהוא צריך כדי לחיות כראוי. יחד מנסים לעזור לארנבון, מתאכזבים ומנסים שוב – עד שמוצאים את הפתרון המוצלח ביותר במצב כזה: למסור את הארנבון למקום מוגן שיש בו צמחייה טבעית וחברה של ארנבונים אחרים.
לִרְאוֹת דֶּרֶךְ הָאָזְנַיִם עוסק בקשר שבין ילדים לארנבון, אך הוא רלוונטי גם לבעלי־חיים דומים כגון שרקן, אוגר וחולדה, וגם לחיות גדולות יותר התופסות מקום בולט בחייהם של ילדים קטנים. הילדים בסיפור משתפים פעולה, עמלים על פתרונות מעשיים ולומדים לוותר על סיפוק מיידי כשהם מגלים את השפעתם על הזולת. לבטים ושיקולים כאלה אינם מייחדים קשרים עם בעלי־חיים אלא מופיעים באינספור מצבים אחרים בחייהם של ילדים.
על חַיּוֹת הַשָּׁנָה
חַיּוֹת הַשָּׁנָה היא תוכנית חינוך הנוגעת במצבים הקרובים במיוחד לליבם של ילדים בגיל הגן, כגון שייכות חברתית, קבלה של שונות, הסתגלות למקום חדש והתמודדות עם חילוקי דעות. התוכנית מקיפה סדרת ספרים הקשורים זה בזה כסיפור בהמשכים. כל ספר מתמקד בנושא אחר ביחסי ילדים ובעלי־חיים, דרך סיפורו של בעל־חיים אחר. דמויות בעלי־החיים בחיות השנה אינן משל לילדים; הן מספקות הזדמנות ללמוד על בעלי־חיים ממשיים ועל אתגרים נפוצים בחייהם – וזהו ייחודה של התוכנית. אז מה בעלי־חיים צריכים באמת? ומה הם מרגישים? תוכנית חַיּוֹת הַשָּׁנָה מאפשרת ללמוד על כך בעזרת פעילויות המעודדות תרגול של הקשבה לאחרים, ויסות רגשי, פיתוח רגישות לחולשה ועידוד אחריות.