סדנת כתיבה חיה – מפגש 6, 27.9.2022.
מטרות המפגש: איך לעמוד ברמה הלשונית הנדרשת בכתיבה למטרת פרסום.
תיקון טעויות סגנון ולשון בולטות
העיקרון המנחה
מבחינה סגנונית ולשונית, זהו העיקרון המנחה בהגשת טקסט לכתיבה: חסכי מהמערכת עבודה מיותרת!
אומנם בבמות שונות המפרסמות כתבות ומאמרים נהוגים סגנונות שונים ורמות הקפדה שונות על תקניות השפה, ולכן כל טקסט המיועד לפרסום יעבור תיקוני עריכה כלשהם, שאת חלקם קשה לצפות מראש. אולם דרישות סגנוניות ולשוניות רבות משותפות לכל העיתונים וכתבי-העת, ואין ספק כי טיוטת טקסט שאינה עומדת בדרישות אלה תובעת מהמערכת עבודה מיותרת. שגיאות כאלה בטקסט שנשלח למערכת עלולות אפוא להביא לדחיית הטקסט משיקול זה בלבד, בלי קשר לתוכן הטקסט.
הפירוט שלהלן עוסק בשגיאות כאלה בלבד; שיפורי לשון וסגנון בכלל הם נושא נרחב מדי, ורמה לשונית וסגנונית גבוהה אינה הכרחית לפרסום טקסטים על במות רבות.
1. ערבוביה בין סגנונות עיצוב שונים
בכתבי-עת רבים יש דרישות בסיסיות לסגנון עיצוב של טקסט המוגש למערכת: רוחב שוליים, רווח בין שורות, יישור שוליים, סגנון גופן, גודל גופן וכן הלאה. כשמובאות דרישות כאלה, מובן מאליו שיש לעמוד בהן.
כשאין דרישות עיצוב בטקסט המוגש למערכת, מומלץ להשתמש בסגנון נפוץ וברור מאוד, כגון פונט David בגודל 12 , עם רווח וחצי בין השורות. כמו כן, יש לשלוח את הקובץ פתוח לעריכה בתוכנה הנפוצה ביותר (כיום: Word) ולא בתוכנה אחרת, גם אם היא נוחה לך יותר.
בכל מקרה, חשוב להימנע כליל משימוש לא מסודר בסגנונות עיצוב שונים בקובץ אחד. תופעה זו נפוצה כשגוזרים טקסט ממקור אחר ומדביקים אותו בתוך הקובץ שלך. בלי משים, פעולה זו מחדירה לטקסט שלך סגנון עיצוב זר הגורם שיבושים בלתי צפויים ברווחים, בכניסות, ביישור השוליים, בסידור מספרים בין שמאל לימין, בפונט וכן הלאה. לכן רצוי שלא לגזור ולהדביק שום טקסט ממקור זר לתוך הקובץ שלך – אפילו לא תו יחיד.
אם אין לך ברירה אלא לגזור טקסט ממקור זר לתוך הקובץ שלך, מומלץ למנוע שיבושים באחת משתי דרכים:
- להעתיק את הטקסט מהמקור הזר לתוכנת פנקס רשימות או Notepad (מעבד תמלילים פשוט מאוד המצורף למערכת ההפעלה Windows). תוכנה זו מוחקת את רוב העיצוב המקורי של הטקסט. לאחר מכן יש לגזור את הטקסט שלך מתוך Notepad ולהדביק את הטקסט הזה בתוך הקובץ שלך.
- ההמלצה של Microsoft היא לסמן את כל הטקסט הזר בעזרת כפתור ניקוי של כל עיצוב הטקסט (בסרגל הכלים העליון: בית > גופן). השימוש בכפתור זה מחייב עיצוב מחדש של הטקסט שסומן, ולכן שיטה זו פחות מומלצת.
2. נקודתיים בסוף כותרת
כותרת (לרבות כותרות משנה בתוך הטקסט) המופיעה בשורה נפרדת צריכה להופיע ללא סימן פיסוק בסופה. יוצאי דופן הם סימן קריאה וסימן שאלה בסוף כותרת, אך השימוש בסימנים אלה נדיר למדי.
סימון נקודתיים בסוף כותרת המופיעה בשורה נפרדת הוא שגיאה נפוצה בקרב דוברי עברית, במיוחד בכתיבת עבודות לימודיות. הנקודתיים מיותרות כי עצם השימוש בכותרת בשורה נפרדת מציין שהטקסט שמתחת לכותרת הוא פירוט השייך לכותרת. נקודתיים (או קו מפריד) עשויים להופיע באופן תקני בסוף כותרת רק כשאינה נמצאת בשורה נפרדת, כלומר כשהכותרת היא טקסט מודגש בתוך שורה של טקסט רציף.
3. חלוקה שגויה לפסקאות
פסקה אמורה לייצג יחידת תוכן. קשר התוכן בין המשפטים העוקבים בפסקה צריך להיות הדוק יותר מהקשר בין פסקאות שונות.
בכתיבה עיתונאית יש העדפה לפסקאות קצרות (בנות משפטים אחדים ולפעמים אף משפט ארוך יחיד), אך בבלוגים וברשתות החברתיות נעשה שימוש בפסקאות קצרות מדי, בנות מילים אחדות, וסגנון זה אינו מקובל בשום עיתון.
4. רווחים עודפים בין שורות
ברוב הבמות לא נעשה שימוש בשורת רווח בין פסקה לפסקה. בהיעדר דרישה סגנונית מיוחדת בעניין זה, יש אפוא להגיש טקסט עם פסקאות צמודות זו לזו (כלומר ללא רווחים). שימוש בשתי שורות רווח ומעלה נתפס כשגיאה כמעט בהכרח.
כדי ליצור הבחנה ברורה בין הפסקאות שלך, בקובץ שנשלח בתוכנת Word אפשר להגדיל רווח בין שורות דרך הגדרת העיצוב ללא תוספת סימני רווח: בית > פיסקה > אפשרויות מרווח בין שורות > כניסות ומרווחים > מרווח. (יש להשתמש באמצעי זה רק עבור במה שאין בה הנחיות הגשה אחרות).
אין להדגיש את ההפרדה בין שורות באמצעות כפתור Tab (כלומר "כניסה" היוצרת רווח של תווים אחדים בתחילת פסקה), אלא אם יש בהנחיות להגשת טיוטות הנחיה מיוחדת לכך.
5. רווחים חסרים/עודפים
בכתיבה חובבנית מופיעות שגיאות ריווח רבות שאינן מקובלות באף במה פומבית: שימוש בלמעלה מרווח אחד בין מילים, רווחים בין מילים לסימני פיסוק, הצמדת מילה לסימן פיסוק שמאחוריה, וכן הלאה.
תוכנות עיבוד תמלילים כגון Word מציעות שני כלים מרכזיים לאיתור רווחים עודפים/חסרים:
- מילים שהוצמדו בטעות לסימן פיסוק שלפניהן נקלטות במערכת בדיקת האיות בתור מילים שאינן מופיעות במילון, והמילים הצמודות מסומנות אפוא כמילה אחת שגויה (אם לא מותקן במחשב שלך זיהוי שגיאות אוטומטי, ב-Word אפשר לבצע סריקה של הטקסט כך: בית > איות ודקדוק).
- אפשר לאתר רווחים מיותרים בעזרת מערכת זיהוי אוטומטית. ב-Word לחיצה על סימן פילקרו (pilcrow, סימן קטע, ¶) מוסיפה לטקסט שלך סימני פילקרו המציינים פסקאות, וסימני נקודה במרכז השורה שכל אחד מהם מציין תו רווח. שתי נקודות עוקבות חושפות בקלות רווח מיותר. סימן פילקרו נמצא בין סימנים אחרים בסרגל העליון ב-Word: בית > פיסקה.
איתור שגיאות ריווח אחרות מחייב תשומת-לב פרטנית, ללא שימוש בכלים אוטומטיים.
6. נקודות עודפות
כמעט כל המשפטים בעברית (ובשפות רבות אחרות) מסתיימים בנקודה אחת. השימוש בשלוש נקודות נדיר, והוא נועד לציין בעיקר תוכן שהקורא יכול להשלים בעצמו ללא כל ספק, אירוניה (בעיקר בעברית מיושנת) או קטע שהושמט מתוך ציטוט. השימוש הרב שנעשה ברשתות חברתיות בשלוש נקודות כתחליף לשתיקה בשיחה מדוברת או כקיצור להצהרה "יש לי המון מה לומר" אינו מקובל בבמות פומביות ונתפס כשגיאה.
בשום מקרה אין לסיים משפט בשתי נקודות, בארבע נקודות וכיוצא באלה צירופי נקודות לא תקניים.
7. מקף לעומת קו מפריד
מקף הוא קו אופקי קצר מאוד בחלקה העליון של שורה (גובה ראש המילים). במעבדי תמלילים כמו Word מופיע המקף בגובה מרכז השורה. המקף מחבר מילים או חלקי מילים למילה אחת או למושג אחד, למשל: א-סימטרי, בית-ספר, דו-שיח. המקף צמוד לסימן שלפניו ולסימן שאחריו, כלומר לעולם לא יבוא רווח לפני המקף ו/או אחריו.
קו מפריד הוא קו אופקי מוארך המציין הפסקה ברצף המשפט, השמטה של מילה, חילופי דברים בדו-שיח ועוד. למשל: "טבעונות – אחד הנושאים האהודים בעיתונות". לפני הקו המפריד ואחריו יבוא תמיד רווח, כלומר המפריד לעולם לא יוצמד למילה כלשהי. כדי להקליד קו מפריד ב-Word אין סימן מיוחד על המקלדת אלא יש להקליד את סימן המקף במבנה תחבירי נכון (כלומר מקף שיש לפניו רווח אחד ויש אחריו רווח אחד). קו המקף מוארך באופן אוטומטי עם הקלדת המילה הבאה.
הצמדת מקף (או קו מפריד) למילה שלפניו כדי לציין קו מפריד היא שגיאה נפוצה בכתיבה פרטית וברשתות החברתיות, אך בהחלט אינה מקובלת בעיתונים ובכתבי-עת (למשל: "טבעונות- אחד הנושאים האהודים בעיתונות").
8. מין ומספר
שגיאות במין ("החיות שהובלו במשלוחים החיים אומללים במיוחד"; "יצאתי מפינת החי במכנסיים מלוכלכות") ושגיאות במספר ("מחיר הגלידה הצמחית צנח בשש שקל") נפוצות מאוד בקרב דוברי עברית. שגיאות כאלה אינן מקובלות כלל בעיתונים ובכתבי-עת, ולכן תיקונן מחייב תשומת-לב מיוחדת לכל אורך הטקסט. לבעיה זו אין פתרון המתבסס על כלל פשוט או על מערכת זיהוי אוטומטית.
(לפי האקדמיה ללשון העברית, בהתייחסות לנוכחות ולנסתרות בעתיד ובציווי, אפשר אך אין צורך להשתמש בצורה המיוחדת והמסורבלת "נה" שאינה מקובלת בלשון דיבור. לדוגמה, מותר לכתוב "הן יהיו" ולא "הן תהיינה").
9. קיצורים
קיצור מילים וביטויים אינו מקובל בפרסום טקסטים, אלא אם מדובר בבמה המחייבת קיצורים מסוימים. למשל, בטקסט המיועד לפרסום בעיתון, כל הקיצורים שלהלן פסולים: "תחום הזב"ח אינו זוכה לטיפול סביר בבתי"ס ובאוני'" (צריך לכתוב: "תחום זכויות בעלי-החיים אינו זוכה לטיפול סביר בבתי-ספר ובאוניברסיטאות").
יש בעברית מעט מאוד קיצורים שמקובל להשתמש בהם יותר מאשר במילים המלאות, ובמקרים אלה השימוש בצורה המקוצרת מקובל ורצוי. למשל, אין צורך לכתוב "דוקטור נאור קיבלה את החתול", ומוטב לכתוב "ד"ר נאור קיבלה את החתול".
10. שגיאות כתיב
שגיאות כתיב ושגיאות הגהה נפוצות מאוד בקרב כותבי עברית. בגלל ריבוי השגיאות אין טעם לציין שגיאות נפוצות, ומוטב להציע לכותב/ת לבדוק את הכתיב התקין של כל המילים בטקסט, באמצעות שילוב בין תוכנות אוטומטיות ומילון:
תוכנות אוטומטיות מאתרות שגיאות כתיב בולטות בכל מילה בטקסט. כדאי להפעיל כברירת מחדל בדיקת איות ודקדוק ב-Office או בתוכנה אחרת, ולשמור על הבלטה מרבית של השגיאות שזיהתה התוכנה, אך ללא תיקון אוטומטי (העלול ליצור שגיאות חדשות).
כדאי לבדוק במילון כיצד לכתוב מילים שאינך בטוחה בוודאות איך לאיית אותן (בדיקת כל מילה במילון קלה יותר משינון כללים כגון כללי הכתיב המלא). קרוב לוודאי שתצטרכי לבדוק הרבה יותר מילים מכפי שנדמה לך במחשבה ראשונה. הבדיקה צריכה להתבצע במילון איכותי. המילון שנמצא במעבדי תמלילים כגון Word ומילונים ללא מערכת סמכותית בענייני לשון, כגון ויקימילון ומילוג, הם כלי העשרה מצוינים, אך הם אינם מקורות טובים לקביעת הכתיב של מילים לא נפוצות או שנויות במחלוקת. להכרעה סמכותית בענייני כתיב יש להשתמש במילונים מודפסים או במילונים המקוונים הבאים:
רב-מילים הוא כנראה המילון הטוב ביותר במרשתת.
מילון האקדמיה ללשון העברית הוא המילון הסמכותי ביותר, אך השימוש בו אינו נוח, ולא מעט מילים שימושיות ממקור לועזי אינן מופיעות בו. באתר האקדמיה יש מילונים שונים, אך אין צורך להיכנס אליהם במיוחד ומוטב להקליד את המילה המבוקשת בחלונית החיפוש הכללי.
מילון אבניאון הוא מילון מצוין אך פחות עשיר ממילון רב-מילים בדוגמאות של עברית בת-זמננו.
11. בדיקת שימוש נכון במילה
בדיבור ובכתיבה ספונטנית נעשים שימושים רבים במילים ובביטויים ש"נראים בסדר" במבט שטחי, אך בעצם איננו בטוחות בתקניות הלשונית שלהם, או שאיננו בטוחות שמדובר במשלב ההולם את שאר הטקסט שלנו. האם נכון לכתוב "תפקידו הוא ללמד את התלמידים כבוד לבעלי-החיים"? (אולי "תפקידו הוא ללמד את התלמידים לכבד את בעלי-החיים"?); "העגלים נפרקו מהאונייה"? (אולי "העגלים הורדו מהאונייה"?); "המתעלל לא שילם על מעשיו"? (אולי "המתעלל לא נענש"?). כל טקסט שלך זרוע אינספור ביטויים מוטלים בספק כאלה. הנה כמה המלצות להסרת הספק:
- לבדוק במילון מומלץ מילת מפתח המופיעה בביטוי (ראו המלצות בסעיף הקודם). אומנם יעילות המילון מוגבלת, כי בדרך-כלל השאלה הלשונית שלך מתייחסת לאופן שימוש במילה שאינו מופיע בהגדרה המילונית ובדוגמאות הנלוות להגדרה.
- לבדוק במנוע חיפוש כללי את הביטוי השלם: לשם כך יש להקליד את הביטוי השלם במנוע חיפוש, ולתחום את הביטוי במירכאות (אם תבדקי את הביטוי "צער בעלי חיים" בלי לתחום אותו במירכאות, מנוע החיפוש יעלה שימושים במילים "צער", "בעלי" ו"חיים" כשהן מופיעות בנפרד). התוצאות שהתקבלו מראות את השימוש בביטוי שביקשת לבדוק במרשתת בכלל, ולכן הן מעידות על הרגלי השימוש בביטוי זה אך לאו דווקא על התקניות שלו. לפיכך בדרך-כלל מוטב להתעלם מתוצאות שהופיעו בטקסט פרטי (פוסט ברשת חברתית, אתר אישי, מסמך משפטי וכיוצא באלה) ולהתמקד בתוצאות החיפוש באתרים שנהוגה בהם עריכת לשון מקצועית, כגון העיתונים היומיים הגדולים.
- לבדוק במנוע חיפוש ספרים את הביטוי השלם: רוב הספרים עוברים עריכת לשון איכותית, והשימוש בצירוף מילים מסוים בספרים מעיד אפוא על הרגלי השימוש בביטוי או במילה שחיפשת ב"שפה גבוהה". כדי לחפש צירוף מילים בספרים יש להקליד את הביטוי השלם במנוע חיפוש פנימי בספרים, ולתחום את הביטוי במירכאות. ככל הנראה, החיפוש הפנימי הטוב ביותר בתוך ספרים בעברית מוצע כיום במאגר ספרי העיון של כותר. גם גוגל ספרים מאפשר חיפוש ביטוי במירכאות (בתוך ספרים בלבד), אם כי החיפוש בגוגל ספרים עשוי להיות מייגע בגלל עדיפות גבוהה שמקבלים כיום טקסטים דתיים ועתיקים, ולכן רצוי להגביל את תאריך החיפוש מ-1950 בקירוב ואילך (כלים > טווח מותאם אישית; ברירת המחדל של מנוע החיפוש היא "כל זמן"). למרבה הצער, אין אפשרות לחפש ביטויים שלמים באתר האקדמיה ללשון העברית (מנוע החיפוש באתר אינו קולט מירכאות כאמצעי לסגירת ביטוי לשם חיפושו בשלמותו).
- להחליף את הביטוי שלך בביטוי דומה אך נפוץ יותר. למשל, בדוגמה שהבאתי לעיל, "תפקידו הוא ללמד את התלמידים כבוד לבעלי-החיים", הביטוי "ללמד את התלמידים כבוד" מופיע רק שלוש פעמים בגוגל, ואינו מופיע בגוגל ספרים; לעומת זאת, הביטוי "ללמד אותם כבוד" מופיע 33 בפעמים בגוגל ושוב אינו מופיע בגוגל ספרים, ואפשר להסיק מכך שאומנם מדובר בצורה המופיעה בעברית, אך היא אינה מקובלת במידה מספיקה עבור טקסט המיועד לפרסום.
איך לשפר את רמת הלשון והסגנון בטקסט שלך?
- התרשמות כללית: האם הטקסט שלך עלול להשאיר למערכת עבודת עריכה משמעותית?
- האם נכנסו לקובץ הטקסט שלך סגנונות עיצוב שונים מקבצים זרים?
- האם סימנת נקודתיים בסוף כותרות?
- האם חלוקת הפסקאות שלך מקובלת בבמה שבחרת?
- האם השתמשת בשורות רווח?
- האם יש רווחים עודפים בין סימנים? האם חסרים רווחים בין סימנים?
- האם יש בטקסט שלך שימוש לא הכרחי בשלוש נקודות? האם יש בו שימוש לא תקני בנקודות?
- האם בלבלת בין מקפים לקווים מפרידים? האם יש בטקסט שלך שימוש לא תקני במקפים או בקווים מפרידים?
- האם כל הטקסט תקין מבחינת השימוש במין ובמספר?
- האם יש בטקסט שימוש בקיצורים שאינם הכרחיים?
- האם יש בטקסט שלך שגיאות כתיב או שגיאות הגהה?
- האם השתמשת במילים ובביטויים כפי שמקובל להשתמש בהם בעברית ובמשלב הכללי בטקסט שלך?