איך מחלקים טקסט? יחידות תוכן והדגשה

סדנת כתיבה חיה – מפגש 5, 13.9.2022.

מטרות המפגש: מחצית ראשונה – סדנה: איך לחלק את הטקסט שלך באופן התורם היטב להנהרת התוכן, תוך התחשבות במוסכמות הבמה שבכוונתך לפרסם בה; מחצית שנייה – הרצאת אורחת: שיקולי כתיבה ופרסום טור על טבעונות בעיתון ארצי.


הרצאת אורחת: ד"ר שירי רז, כותבת הטור טבעונות על הספה, הארץ


איך מחלקים טקסט?

1. עקרון ההתמצאות

בפרסום כתבה/מאמר על במה ציבורית, השיקול המנחה בחלוקת הטקסט שלך לחלקים שונים הוא התמצאות קלה ומהירה של קהל המטרה בטקסט. התמצאות כוללת הבנה של תוכן הטקסט (מה את טוענת, מהי הכוונה שלך, על מה כתוב שם) והסוגה של הטקסט (שיתוף חוויה אישית, דיווח עיתונאי, ניתוח תאורטי, עצות מעשיות וכו').

ביטוי מדויק של מה שרצית לומר, שיקולים אסתטיים-ספרותיים, נורמות של סגנון בבמה הנבחרת, חוות הדעת של אנשים קרובים אליך וכן הלאה – כל אלה הם שיקולים משניים לעומת התמצאות קהל המטרה בטקסט.

2. כותרת

התמצאות קלה ומהירה של קהל המטרה בטקסט חייבת להתחיל במגע הראשון עם הטקסט, והמילים הראשונות שהקהל רואה הן הכותרת. לכן יש עדיפות גבוהה לכותרת המעבירה מידע ברור על התוכן ועל הסוגה של הטקסט. (אומנם בעיתונים רבים נהוגה התערבות של המערכת בניסוח הכותרת, כלומר היא בשליטתך פחות משאר הטקסט). ברוב הבמות מקובלת כותרת רציפה ולכידה, וכותרת זו צריכה אפוא להעביר מידע מרבי. דוגמאות:

  • 10 עצות לאימוץ כלב בדירה ללא חצר
  • מדוע הבן שלי לא מבקר בגני חיות

בבמות שמקובל להשתמש בהן בכותרת ראשית ובכותרת משנה, אפשר להשתמש בכותרת ראשית קצרצרה עם מילים מושכות קהל או התחכמות, והמידע העיקרי על התוכן ועל הסוגה יעבור בכותרת המשנה. דוגמה:

  • המזלג הטוב של נטלי פורטמן: מדוע תעשיית הקולנוע האמריקנית מקדמת זכויות בעלי-חיים
  • הנמלט שביקש מקלט: סיפורו של עגל בר-מזל אחד

3. תקציר והקדמה

אחרי הכותרת, התקציר הוא החלק החשוב ביותר בטקסט שלך. התקציר חייב להציג בתמציתיות רבה את התוכן המדויק של הטקסט המלא. חלק גדול מהקהל הפוטנציאלי יעבור על התקציר בלי לקרוא את הטקסט המלא, ולכן תמצית הדברים שחשוב לך לומר צריכה להופיע בתקציר. מטרתו המרכזית של תקציר היא להעביר מידע, כלומר מטרתו איננה למשוך קהל בטקסט מתגרה או בשאלות (ואם את לא תכתבי כך את התקציר שלך, ייתכן שמערכת העיתון או כתב-העת תערוך אותו עד שלא יישאר ממנו אלא מידע תמציתי על תוכן הטקסט המלא). התקציר חייב לכלול תוכן מדויק ומסוים ככל האפשר. חשוב לנסח אותו בשפה מובנת לכול, ללא מושגים נדירים וללא ניסוח שהבנתו מחייבת ידע מיוחד. דוגמאות:

  • (משפט רצוי בתוך תקציר): אטען שצריכת חלבון מהחי מגדילה את הסיכון לחלות בסרטן.
  • (משפט לא רצוי בתוך תקציר): אתייחס לכמה חסרונות בולטים של אכילת מוצרים מהחי.
  • (משפט לא רצוי בתוך תקציר של טקסט פופולרי): אטען שצריכת מיוזין, אובלבומין וקזאין מגדילה את הסיכון לחלות בסרטן.

אורך תקציר מקובל בעיתונים: 45-25 מילים בלבד. בבמות המפרסמות טקסטים ארוכים יותר מקובלים תקצירים ארוכים יותר, אפילו עד 500 מילים בכתבי-עת אקדמיים מסוימים, אך בטקסט המיועד לבמה כזו כדאי לשמור על תקציר קצר יותר מהאורך המרבי המותר.

בעיתונים רבים נהוגה התערבות גסה מצד המערכת בניסוח התקציר, לעומת התערבות מצומצמת בניסוח ההקדמה. במקרים כאלה, כשאין לך שליטה מספקת על ניסוח התקציר, אולי תעדיפי לחדד את טענת הטקסט המרכזית שלך בתוך ההקדמה.

הקדמה אינה אמורה להעביר את הטענה המרכזית בטקסט אלא לקבוע את ההקשר הרצוי להבנת הטענה המרכזית בטקסט. בניגוד לתקציר, הקדמה עשויה לקבוע אווירה וסגנון, במיוחד בטור אישי ובכתיבה מגזינית. לכן ההקדמה – בניגוד לתקציר – עשויה להיות מקושטת מבחינה סגנונית ודלה במידע. דוגמאות למשפטים רצויים:

  • (בכתבת עצות לאימוץ כלב, בתקציר): איך להימנע מתכנון לא מספיק ומהחלטות שגויות המובילים לבעיות בקליטת הכלב החדש בבית.
  • (בכתבה באותו נושא, בהקדמה): כלבים הם חיות מחמד אהובות מאוד בישראל, אך קליטתו של כלב חדש בבית היא נושא מסובך. לפי נתוני המרכז הארצי לרישום כלבים במשרד החקלאות, 31,642 כלבים חדשים נוספו בארץ בשנת 2020 לבדה.

4. סיכום

לא בכל טקסט יש מקום לסיכום. בטקסט המתפרסם תחת לחץ כבד לקיצור או בכתבות המציגות מידע פשוט (כגון טקסט חדשותי) אין צורך בסיכום. למשל:

  • דיווח על התפתחות בחקיקה נגד מלכודות דבק.
  • כתבת פרופיל על מקלט בעלי-חיים.

לעומת זאת, סיכום נחוץ בטקסט ארוך, וכן בטקסט קצר שהטענה המרכזית שלו קשה להבנה או מנוגדת להנחות המקובלות על קהל היעד. דוגמאות לטקסטים שכדאי לחתום אותם בסיכום:

  • כתבה המנמקת מדוע מפגשי ילדים עם חיות בשבי מפתחים בילדים אדישות וכוחנות.
  • טור המסביר מדוע הבחנות על "שרשרת המזון" אינן תקפות כנימוק נגד צמחונות.
  • הנחיות להורה – אין לדבר עם ילדך על זכויות בעלי-חיים בלי להסתיר ולטייח עובדות.

5. כותרות משנה

קביעת כותרות משנה תלויה במידה רבה בסגנון המקובל בבמה, ובהתחשב בסגנון המקובל כדאי להרבות ככל האפשר בכותרות משנה המקלות את ההתמצאות בטקסט. כותרת המשנה עשויות להיות מתגרות ומושכות, אך בתנאי שלא נעשתה לשם כך פשרה על תפקידן בהקלת ההתמצאות של קהל היעד בטקסט.

בעיתונים, טקסטים בני פחות מכמה מאות מילים אינם מחולקים לכותרות משנה. כשטקסט עובר את הסף המקובל בעיתון לכתבה שאינה מחולקת (למשל: כ-500 מילים) כדאי לחלקו לכותרות משנה רבות ככל שהבמה מאפשרת. בדרך-כלל, יחידת תוכן קטנה הכוללת כ-150 מילים בלבד תובן טוב יותר בעזרת כותרת משנה מתאימה. בטקסטים ארוכים יותר (כגון מאמרים בכתבי-עת אקדמיים) מקובלות כותרות משנה ליחידות תוכן ארוכות יותר, וגם שם כדאי להרבות בכותרות משנה עד לגבול המקובל באותה במה.

בסוגות כתיבה אחדות אפשר להחליף את כותרות המשנה בהדגשות אחרות. למשל, בריאיון אפשר להשתמש בשאלות שמציגה המראיינת בתור מעין כותרות משנה; השאלה היא משפט קצר ומודגש באורך שורה אחת לכל היותר, ואילו התשובה היא פסקה שלמה המופיעה ללא הדגשה תחת השאלה.

דרך אחרת ליצור הדגשות המקלות את ההתמצאות בתוכן היא הדגשת מילים, קטעי משפטים או משפטים מסוימים. מומלץ למעט בשימוש בדגשים כאלה, משום שריבוי דגשים פוגם ברצף הקריאה. כמו כן, מערכות של עיתונים ומגזינים לאו דווקא יקבלו את הדגשים שסימנת.

6. קישור בין יחידות תוכן

קריאה רציפה ללא אי-הבנות במעבר בין יחידות תוכן (משפטים, פסקאות, סעיפים וכו') חיונית בכל טקסט, יהא אורכו אשר יהא. קישור כזה בין קטעים עוקבים נחוץ הן בטקסט רציף הן בטקסט שנקטע בכותרות משנה. קיטוע בין יחידות תוכן ואי הבנה נפוץ כשמתחילים לכתוב תוכן חדש בלי לקשור אותו היטב לתוכן קודם, או כשיוצרים קישור שגוי מבחינה לוגית בין יחידות תוכן שונות, למשל:

  • כשכותבים "אבל", "לעומת זאת" וכדומה כשאין ניגוד בין טענה הקודמת לטענה החדשה.
  • כשכותבים "וגם", "נוסף לכך" וכדומה כשיש ניגוד בין הטענה הקודמת לטענה החדשה.
  • כשפותחים טענה חדשה בלי לציין אם מדובר בנושא חדש, בחיזוק לתוכן קודם, בסתירה לתוכן קודם וכן הלאה.

חשוב לעבור על החיבורים בין כל יחידות התוכן בטקסט (סוף משפט ותחילת המשפט הבא; סוף פסקה ותחילת הפסקה הבאה; סוף סעיף מעל כותרת משנה ותחילת הסעיף הבא תחת כותרת המשנה). יש לוודא שהמעבר בין יחידות התוכן יהיה ברור לקורא זר, ולהוסיף משפטי קישור במידת הצורך. דוגמה:

  • (כתבה על משלוחים חיים עשויה לכלול דיווח על הטיפול הרשותי בתחום זה והבעת דעה כללית נגד המשך המשלוחים החיים; הקישור בין הדיווח להבעת הדעה חייב להיעשות בעזרת טקסט מקשר כגון):
    לאור התקלות הבלתי נמנעות בהובלת בעלי-חיים על פני אלפי קילומטרים במזג אוויר הפכפך, ראוי לשקול אם יש טעם בניסיונות לקדם פיקוח הדוק יותר, או שכנסת ישראל צריכה לנקוט עמדת אי-אמון במערכת כולה.

7. אורך פסקה מומלץ

בכתיבה עיונית מקצועית, פסקה היא יחידת תוכן, כלומר ההפרדה בין פסקאות היא הפרדה בין יחידות תוכן המובחנות זו מזו במידה רבה יותר ממשפטים. העיתונות הפופולרית נוטה לקצר פסקאות בגלל מסורת של שימוש בעמודות טקסט צרות בדפוס על נייר, ובשנים האחרונות גם במאמץ להתאים את סגנון הכתיבה העיתונאי להרגלי הכתיבה והקריאה ברשתות החברתיות. לכן בעיתונים יומיים ארציים ובמקומונים יש נטייה לקצר פסקאות למשפטים אחדים לכל היותר, בין אם הדבר תורם לקריאות ובין אם הקיצור מחבל ברצף הקריאה ובהבנה.

למרות הנטייה הגוברת בעיתונות לקיצור פסקאות, בפנייה לכל אמצעי התקשורת הממוסדים אין לחקות את סגנון הקיטוע המקובל ברשתות החברתיות – משפטים קצרצרים המופרדים לפסקאות נפרדות, כאילו מדובר בצ'ט או בשיר. סגנון כתיבה כזה אינו מקובל בשום במה פומבית, וטקסט שנשלח במצב כזה עלול להידחות רק מפני שעורר רושם חובבני.

שימו לב שחלוקת טקסט לפסקאות במעבד התמלילים שלך לאו דווקא מתפקדת במו החלוקה לפסקאות בטקסט שיתפרסם. אומנם בכתב-עת אקדמי החלוקה שקבעת דומה לחלוקה שתופיע בתוצר שיתפרסם, אך בבמות אחרות, ובפרט בעיתונים יומיים ובמקומונים רבים, המערכת קוטעת לפי שיקוליה את רצף הטקסט שלך בתמונות, בפרסומות ובקישורים פנימיים. הפסקאות שלך נהפכות אפוא ליחידות חזותיות המתחרות על תשומת-ליבו של הקורא, ופסקה קצרצרה עלולה להיעלם מעיני הקורא בגלל התחרות עם מרכיבים חזותיים אחרים של דף העיתון המקוון. דוגמאות:

  • (מקובל ברשתות חברתיות, פסול בעיתונות):
    פינות חי הן לכאורה מקום נעים של בילוי וכיף.
    אולם הגיע הזמן לחשוב עליהן מחדש.
    מה קורה שם בדיוק?
    מה עוברים הילדים שלנו במקום כזה?
    ומה בדיוק קורה שם לבעלי-החיים?
  • (גרסה מותאמת לעיתון): פינות חי הן לכאורה מקום נעים של בילוי וכיף, אולם הגיע הזמן לחשוב עליהן מחדש. מה קורה שם בדיוק? מה עוברים הילדים שלנו במקום כזה, ומה בדיוק קורה שם לבעלי-החיים?

איך לשפר חלוקת טקסט?

  1. האם אפשר להתמצא בטקסט בקלות ובמהירות, כלומר האם אדם זר ורחוק בתוך קהל היעד שלך יבין בקריאה ראשונה ומהירה על מה מדובר בכלל ובמה עוסק כל חלק בטקסט?
  2. האם כותרת הטקסט (או לכל הפחות כותרת המשנה) מאפשרת להבין מיד במה עוסק הטקסט?
  3. האם תקציר הטקסט קצר במידה מספיקה? האם התקציר מעביר מידע חד וברור על הטענה המרכזית בטקסט?
  4. האם נחוץ סיכום של הטענה המרכזית בטקסט כי היא אינה קלה להבנה?
  5. האם כותרות משנה יסייעו בחידוד טענתך ובהתמצאות הקורא בטקסט?
  6. האם הקישורים בין כל יחידות התוכן בטקסט (משפטים, פסקאות, סעיפים) ברור, כלומר הם נקראים ברציפות והאם הקשר ביניהם מובן בקלות ובמהירות?
  7. האם אורך הפסקאות מתאים: האם הן ארוכות מהמקובל בבמה שהטקסט מיועד לה? האם הן קצרות מדי וקוטעות את רצף ההבנה?