סדנת כתיבה חיה – מפגש 2, 2.8.2022.
מטרת המפגש: לקשר את תוכן הכתבה/מאמר שברצונך לכתוב לבמה המתאימה ביותר מבחינת הקהל ואופי המערכת, ולתרגל תחקיר על המערכת לשם התאמת הצורה והתוכן של הטקסט שלך לבמה שנבחרה.
סדר העבודה הרצוי ביצירת כתבה/מאמר
- בחירת נושא לכתיבה.
- אפיון קהל היעד המתאים, בדגש על הרחבה מרבית של קהל היעד.
- איתור במות מתאימות לפרסום (לפחות שתיים, למקרה של דחייה).
- עיון מדוקדק בדרישות לכותבים ואפיון טקסטים טיפוסיים שהתפרסמו על הבמות שבחרת.
- גיבוש מסגרת לכתיבה: טענה, ראשי פרקים וסגנון.
- (נדיר: פנייה מראש למערכת כדי לברר אם התוכנית שלך מתאימה לפרסום.)
- כתיבת הטקסט המותאם לבמות שנבחרו.
- עריכת הטקסט לפי הדרישות או הנוהג המקובל בבמות שנבחרו – עם עזרה חיצונית, במידת הצורך.
- הגשה לפי כללי הבמה, עם מכתב מקדים קצר.
ובקיצור, הכי חשוב: לא כדאי להתחיל בכתיבת טקסט ולדחות את חיפוש הבמה המתאימה לפרסום למועד מאוחר יותר!
תנאי פרסום בבמות שונות
הנחיות מפורטות וברורות למדי – בכתבי-עת מקצועיים (במיוחד אקדמיים) ולפעמים גם בפורטלים מקצועיים. יש לחפש גם "הנחיות לכותבים", "הוראות כתיבת מאמר", "הנחיות הגשה", "Manuscript Guidelines" ,"Instructions for Authors" וכיוצא באלה. ההנחיות עשויות לכלול מועד הגשה, פורמט קובץ הגשה, טווח נושאים, היקף טקסט, עיצוב בסיסי של הטקסט, מאפיינים סגנוניים כגון תבנית הערות ורשימת מקורות, ועוד. נפוצות דוגמאות סגנון; יש להביא בחשבון שתרגום סגנונות כתיבה בינלאומיים (כגון APA) לעברית אינו מדויק אלא תלוי בהעדפות של מערכת כתב-העת העברי, ולכן יש להשתמש כדוגמה במאמרים שהתפרסמו בכתב-העת.
קולות קוראים עדכניים לפרסום מאמרים אקדמיים במדעי הרוח והחברה מופיע ברמ"ה, אך רק מיעוט מכלל האפשרויות מופיע שם; אפשר גם לחפש בגוגל "קול קורא מאמרים" ולהגביל את תוצאות החיפוש לשנה האחרונה. אין רשימה מסודרת של כתבי-עת מקצועיים בעברית. אפשר להיעזר ברשימות לא מעודכנות כמו רשימת כתבי-העת בויקיפדיה או אוסף כתבי-העת הישראלים של JSTOR, או לאתר ברשת רשימות מזדמנות (למשל זו). שימו לב שרוב כתבי-העת אינם מקבלים מאמרים בכל עת אלא רק בפרקי זמן קצרים, ולעיתים קרובות הגיליונות מוקדשים לנושא מסוים; לכן נדרש מעקב צמוד אחר כתב-העת שאיתרת. רבות מהמכללות האקדמיות (מעל 70 בישראל) מוציאות לאור כתב-עת שפיט פתוח מבחינת נושאים; אפשר לאתרן דרך רשימת המוסדות להשכלה גבוהה באתר המל"ג, ולחפש בחלונית החיפוש הפנימי של כל מכללה "כתב-עת", "קול קורא", "פרסומים" וכדומה. האוניברסיטאות מוציאות לאור כתבי-עת רבים, רובם תלויים בחוג מסוים באוניברסיטה, ולאיתור כתב-עת המופק בחוג מסוים כדאי לחפש באתר החוג, או אף לחפש בגוגל "אוניברסיטת… החוג ל… כתב-עת".
באנגלית יש אפשרויות בלתי מוגבלות לכאורה של כתבי-עת מתאימים לפרסום תכנים המקדמים זכויות בעלי-חיים. אפשר לאתר כתבי-עת מתאימים בחיפוש גוגל עם מילות חיפוש מתאימות, ברשימות כלליות של כתבי-עת אקדמיים, או ברשימות של ההוצאות לאור הגדולות, כגון Brill ,Wiley ,Springer ,Sage, ו-Taylor&Francis. הרשימות ארוכות עד כדי כך שנדרש בתוכן חיפוש אוטומטי פנימי לפי מילות חיפוש. יש באנגלית למעלה מ-20 כתבי-עת המוקדשים ליחסי חיה-אדם בגישה ביקורתית פחות או יותר.
במה פתוחה לטקסטים מהציבור, ללא הנחיות – בעיתונים ובמגזינים המפרסמים כתבות שיצרו אנשים שאינם חברי מערכת. אחדות מהבמות האלה מפרסמות הזמנה לציבור הרחב להגיש חומר לפרסום, כמעט ללא הנחיות לכותבים או ללא כל הנחיה. ברוב המקרים אין הזמנה לציבור לפרסם כתבות. כדי לברר אם הבמה פתוחה לכותבים חיצוניים יש ללחוץ על שמות מחברי כתבות, ואם יש ביניהם החתומים על כתבה יחידה (או כתבות אחדות), מסתבר שהבמה הזו אינה מוגבלת לחברי המערכת. כדאי לפתוח חיפוש במה בסקירת רשימות מגזינים (למשל זו, והרשימה הזו), וכן לפנות למקומונים, שרבים מהם פתוחים לכותבים חיצוניים. שימו לב שחלק מהמקומונים שייכים לרשתות, ואפשר שפרסום מקומי יופיע בכל המקומונים של הרשת. (דוגמאות לרשתות מקומונים: MyNet, סיטי-ניוז, רשת מקומונים בשרון, גל-גפן, צומת השרון, … שלי מגדרה לראשל"צ).
בעיתונים רבים יש כתובת למערכת הכללית, למדור מסוים או לעורך מדור מסוים. יש לחפש "צרו קשר", "כתבו אלינו" וכדומה, ולהימנע משימוש בכתובת המיועדת לידיעות חדשותיות, לבירורים שונים ולפרסום בתשלום. לעיתים קרובות כדאי לשלוח דואל בירור לפני משלוח חומר לפרסום, כלומר להציג את הנושא שברצונך לכתוב עליו ולברר אם יש למערכת עניין בכך. שימו לב: לא פעם כותבים חיצוניים הם ידוענים, בעלי תפקידים חשובים או דמויות בעמדת מפתח בתחום אקטואלי, ולכן במידת האפשר כדאי להתאים את הפנייה לבמה כזו להעדפות אלה דרך חיבור הנושא שלך לעניין חדשותי או רכילותי.
במה שאינה פתוחה לטקסטים מהציבור – בעיתונים ובמגזינים הממעטים לפרסם כתבות שכותבים זרים חתומים עליהן. למעשה, במקרים רבים כתבה שהתפרסמה בשמו של כתב המערכת או בשם "המערכת" נכתבה בידי זרים. יש לחפש כתובת של כתב מתאים לפי נושאים שעסק בהם בעבר, בלחיצה על שם הכתב או ברשימת חברי המערכת. אפשר להעביר לכתב/למערכת הודעה לעיתונות, או לפנות במכתב ובו פירוט על הנושא שמעניין אותך, מנוסח בדגש על נושאים שזוכים לסיקור נרחב בעיתון (כגון נקודת מבט מקומית במקומון, או עצות לפתרון משבר משפחתי במדור הורות).
כתבות ממומנות – בעיתונים מקוונים אפשר לפרסם בתשלום טקסט ככתבה בעיתון עצמו, או כהפניה לאתר שלך הנראית כמו הפניה לכתבה בעיתון. ככל הנראה, הדרך היעילה ביותר לעשות זאת היא דרך מתווך ("מערכת המלצת תוכן") המייעד את התוכן שלך לקהל יעד מפולח בבמות רבות. יש לפנות לחברה המספקת שירות כזה.
מה רוצים ממך בבמה שבחרת?
על רקע משפטי הטענה של אחת מכן (משימת הבית במפגש הראשון), בחנו יחד אחת מהבמות (כתב-עת, עיתון, מגזין, פורטל וכו') שאפיינה כותבת הטענה הזו כבמה אפשרית לפרסום הטקסט שלה:
- הנחיות לכותבים (אם יש).
- מאמרים/כתבות בנושאים קרובים שהתפרסמו בבמה הזו.
- מאפיינים של האדם שיש לפנות אליו במערכת (עורך ראשי, עורך מדור, כתב): נושאים שכתב עליהם, עמדות שכתב נגדן, הגדרת תפקיד.
לאור מאפייני הבמה הנבחרת,
- איזה תוכן כדאי להדגיש או אף להוסיף כדי להתאים את הטקסט המתוכנן לבמה הנבחרת?
- איזה תוכן כדאי להצניע או אף להשמיט כדי להתאים את הטקסט המתוכנן לבמה הנבחרת?
- אילו מאפיינים סגנוניים כדאי להדגיש או אף להוסיף בטקסט המתוכנן כדי להתאים אותו לבמה הנבחרת?
- אילו מאפיינים סגנוניים כדאי להצניע או אף להשמיט בטקסט המתוכנן כדי להתאים אותו לבמה הנבחרת?
- אילו הגבלות אחרות בבמה הנבחרת צריכות להטריד את הכותבת?