עקרונות ליישום גישה הדדית במרחבי חי

(במסמך זה, המושג מרחב חי מתייחס בהכללה לכל מקום שבעלי-חיים מוחזקים בו במתחם מגודר, בכלוב או בבניין, ובני-אדם זרים מבקרים במקום ופוגשים שם בדרכים שונות את בעלי-החיים: פינת חי, מרחב חי, מרחב זואולוגי, חווה חינוכית, מקלט בעלי-חיים, חוות הצלה וכו').

  1. בית קבע: מרחב החי ישמש בית לכל החיים לבעלי-החיים המתגוררים בו.
  2. מקלט: בעלי-החיים שישוכנו במרחב החי הם כאלה שאינם מסוגלים בכוחות עצמם לשרוד ולשגשג בטבע הישראלי, או שאסור לשחררם לטבע בישראל.
  3. שיקום: מרחב החי יקלוט וישקם בעלי-חיים שנמצאו בתנאי מחיה לא נאותים ונזקקו לשיקום, בתנאי שהמתקנים הקיימים במקום, בעלי-החיים הקיימים והצוות הקיים מאפשרים שיקום.
  4. סחר וחליפין: במרחב החי לא יתקיים סחר (קנייה ומכירה) בבעלי-חיים, ולא תתקיים החלפה של בעלי-החיים שבמרחב החי עם גופים אחרים.
  5. רבייה: כתנאי הכרחי לשמירה על רווחת בעלי-חיים במסגרת שמשאביה מוגבלים, במרחב החי לא תתאפשר רבייה של בעלי-חיים.
  6. אימוץ: העברת חיה ממרחב החי לבית אחר תתבצע רק על בסיס שיקולים של צורכי החיה והתאמתה לבית החדש.
  7. רווחה: צוות המקום יפעל כמיטב יכולתו לאפשר מימוש של צורכיהם הגופניים, הרגשיים, הקוגניטיביים והחברתיים של כל בעלי-החיים הנמצאים במקום. הצוות יעשה כמיטב יכולתו לזהות את ההעדפות של כל בעלי-החיים שבמקום, ולהתחשב בהעדפות אלה.
  8. טיפול רפואי: בעלי-החיים במרחב החי יקבלו טיפול רפואי במקרה של פציעה, מחלה או פגיעה אחרת, ויקבלו טיפול מניעתי וקבוע. ביקורי וטרינר שגרתיים יתקיימו במרחב החי אחת לחודש לפחות.  
  9. ניוד: בעלי-חיים פוחדים כשמזיזים אותם בכפייה, ולכן במרחב החי לא תתבצע העברת חיות ממקום למקום, למעט העברה במקרים של צורך רפואי.
  10. בחירת מגע: רובנו אוהבים מגע וקרבה, וכך גם חיות רבות. אולם ישנם בעלי-חיים שאינם מעוניינים בכך, ולכן במרחב החי לא תתאפשר כפייה של מגע או של קשר קרוב אחר, על אף חיה או אדם.
  11. מקום מוגן: לכל חיה במרחב החי ולכל אדם המבקר במקום יש מקום בטוח ומוגן, שם יוכלו לממש את זכותם לבחור אם לקיים מגע עם אחר או להימנע ממגע.
  12. אחריות הצוות: צוות המקום אחראי למנוע כל מגע כפוי במרחב החי, בכל האמצעים הדרושים: יצירת תנאים (כגון גידור הולם) המונעים מגע כפוי, הסברה בשילוט ובעל-פה, והתערבות ישירה במקרה הצורך.
  13. התאמה אישית: אין שני אנשים זהים זה לזה, ואין גם בעלי-חיים זהים זה לזה. כל אחד הוא יחיד ומיוחד בתכונותיו הגופניות והנפשיות המולדות, בתכונותיו הנרכשות ובנסיבות חייו. לכן כל חיה במרחב החי תקבל טיפול אישי ומותאם אליה.
  14. למידה: קשרי אדם-חיה במרחב החי יתבססו על שילוב בין לימוד של תכונות המין הביולוגי וצרכיו, ובין היכרות אישית עם הפרט עצמו – רצונותיו, אישיותו, אירועים בעברו וכדומה.
  15. אבחון צרכים: צוות מרחב החי יעשה מאמץ מתמיד לאבחן את הצרכים של בעלי-החיים שבאחריותו ושל האנשים המבקרים במקום. קשה לדעת מה אחר מרגיש או צריך, אך הצוות ימשיך לנסות.
  16. זהות אישית: כמו שאנו מכירים בכך שלכל אדם יש שם, אופי וסיפור חיים – כך גם צוות מרחב החי מכיר בשם, באופי ובסיפור החיים האישי של כל אחת מהחיות במרחב החי. צוות מרחב החי אמון על הצגת הסיפורים האישיים של החיות לקהל המבקרים – באמצעות שילוט קבוע ו/או כהסברה בעל-פה.
  17. חינוך לערכים: במפגשים עם קהל המבקרים במרחב החי, צוות המקום ינחיל למבקרים ערכי כבוד לזולת, חמלה ואמפתיה.
  18. שיטות חינוך: במפגשים עם קהל המבקרים במרחב החי, צוות המקום ייעזר בשיטות מוכרות לפיתוח מיומנויות רגשיות-חברתיות הכוללות מודעות עצמית, ניהול עצמי, מודעות חברתית, מיומנויות בינאישיות וקבלת החלטות אחראית. לצד שיטות אלה ינחה צוות המקום דיונים ביקורתיים על קונפליקטים המתעוררים במפגש בין האדם לחיה בשבי.
  19. הזדהות אישית: במפגשים עם קהל המבקרים במרחב החי, צוות המקום ינחה את הקהל ביצירת קשרי אדם-חיה על בסיס חיבורים בין עולמו של בעל-החיים המסוים לעולמו של האדם המסוים המעורב בקשר.
  20. יחסים לדוגמה: יחסי אדם-חיה במרחב החי מנוהלים במידת האפשר כמו קשרים בינאישיים בקרב בני-אדם. אדם המבקר במרחב החי אמור אפוא להיחשף ליחסי אדם-חיה הממחישים הכרה באחר ובצרכיו.