צבל, אריאל. טיפול בנוכחות בעלי-חיים בגישה הדדית: המדריך לכתיבת עבודות. מכון אדם וחיה והתוכנית לטיפול רגשי בנוכחות בעלי-חיים בגישה הדדית, מכללת אורנים. דצמבר 2023.
מדריך שימושי לכתיבת עבודות לימודיות, ובפרט עבודות גמר, בלימודי טיפול בעזרת בעלי-חיים בגישה הדדית. כולל 20 סעיפים (המחולקים לסעיפי משנה): 1. בחירת סוג העבודה; 2. איך לבנות דיון עיוני בטעבח"ה? 3. שימוש בחומר עיוני על טעבח"ה; 4. הבחנה בין חיה סמלית לחיה הממשית; 5. בעל-החיים כסובייקט וכסוכן; 6. ארבעה רבדים של תיאור משתתפי הטיפול; 7. מדוע עליי לתאר את עצמי? 8. עלילה והסברים סיבתיים; 9. סיפורם של שלושה גיבורים; 10. התמקדות באפיזודה עם בעל-החיים כסוכן; 11. תיאור עובדתי לעומת סיכום פרשני; 12. תיאור עובדתי: דיבור לעומת שפת גוף; 13. הכרת החיה בעזרת תצפית וניסוי; 14. איפה נחוץ חומר עיוני על חיות? 15. איך למצוא חומר עיוני על חיות? 16. דין וחשבון על כישלון בשילוב החיה בטיפול; 17. כתיבה לפי כללי הציטוט האקדמיים; 18. איך לשלב בעבודה ציטוטים והפניות? 19. קשר עם הקהל: עגה מקצועית ועיצוב; 20. איך לשפר את איכות הכתיבה? (15434 מילים).
צבל, אריאל. לימודי טיפול בעזרת בעלי-חיים בגישה הדדית: הערות על מחזור 2023. מכון אדם וחיה, יולי 2023.
סיכום ניסיונו של המחבר בהוראה במחזור האחרון של התוכנית לטיפול רגשי בנוכחות בעלי-חיים בגישה הדדית (מכללת אורנים). כולל שני חלקים: הגדרה של הגישה ההדדית לפי ארבעה עקרונות (אי-פגיעה, דו-תכליתיות, ממשות, חברתיות); ורשימה של שבעה שיקולים פדגוגיים בקידום תוכנית לימודים לטיפול בעזרת בעלי-חיים בגישה הדדית בשלב הנוכחי בהתפתחות המקצוע. (6436 מילים).
צבל, אריאל. טיפול בעזרת בעלי-חיים: איך להגן על בעלי-חיים שעובדים איתך מפני השפעות זרות. מכון אדם וחיה, יוני 2022. עלון תמציתי המשיב בצורה מסודרת על שתי שאלות המטרידות כל מטפל/ת בעזרת בעלי-חיים עם רגישות לרווחת החיות העובדות איתה/ו: אילו השפעות זרות עלולות להשתלט על המערך הטיפולי שלי ולפגוע בחיות? ואיך אפשר להתמודד עם הסכנות האלה ולנהל מערך טיפולי שאפשר לחיות איתו בשלום? (1501 מילים).
חכים-אשר, גל ואריאל צבל. מפגשים הדדיים: חושבים מחדש על המפגש בין אנשים לבעלי-חיים. מכון אדם וחיה, פברואר 2022.
חוברת מקוונת (50 עמודים) המציגה בעיות נפוצות והצעות לפתרון בפעילות חינוך טיפול ושיקום עם בעלי-חיים בשבי – בפינות חי ובמתקנים דומים, ועם חיות שהובלו למקום המפגש. החוברת כתובה כחומר רקע לצוותי פינות חי, למחנכים ולצוותי שיקום וטיפול בעזרת בעלי-חיים. הנושאים המרכזיים: תיאוריה על קשרים בין ילדים לבעלי-חיים וביקורת על התיאוריה; סקירת בעיות נפוצות במפגשים בין ילדים לבעלי-חיים במסגרות חינוך; חלופות חינוכיות, טיפוליות ושיקומיות לשיטות הנפוצות בשטח; הבהרת מושגים: הדדיות, שוויון, התחשבות, פינת חי; גישה הדדית למפגשי אדם-חיה והגישה ההתייחסותית בפסיכואנליזה; עקרונות מבוא לשיקום, לחינוך ולטיפול בגישה הדדית; 13 דוגמאות למיזמים מצליחים בגישה הדדית.
חכים-אשר, גל. טיפול רגשי בנוכחות כלבים בגישה הדדית: קווים מנחים לטיפול רגשי בתוך כלבייה שיקומית, ספטמבר 2021.
עלון המציג הבחנה בין שלושה תחומים: כלבנות טיפולית, טיפול רגשי בעזרת כלבים, וטיפול רגשי בנוכחות כלבים בגישה הדדית. בשני התחומים הראשונים והמוכרים יותר, המניע לשיתוף הכלב בעבודה הטיפולית הוא התועלת שיכול האדם להפיק מהמפגש עמו, ואילו גישה הדדית מחייבת פעילות דו-תכליתית של התערבות מיטיבה ומאומצת לטובת המטופל ולטובת הכלב גם יחד. עבודה ברוח כזו נעשתה בהיקף גדול בהשתתפות אסירים או נוער בסיכון וכלבים הזקוקים לבית מאמץ. בפסיכותרפיה מדובר בגישה חלוצית יותר, והעלון מציע קווי יסוד למפגשים טיפוליים-שיקומיים של אדם-כלב בגישה הדדית, בתוך כלביות שיקומיות. מוצגים יתרונותיה הפסיכותרפיים של עבודה כזו לצד האתגרים שהיא מציבה בפני הצוות המטפל. (3817 מילים).
חכים-אשר, גל. "דברי פתיחה: האם הדדיות אפשרית?" "טיפול הדדי – יש חיה כזאת" טיפול רגשי הנעזר בבעלי-חיים במודל של טיפול הדדי – מהלכה למעשה (יום עיון), התוכנית לטיפול רגשי הנעזר בבעלי-חיים, המכללה האקדמית לחינוך אורנים, 12.9.2019.
דברי פתיחה ליום העיון: "טיפול הדדי – יש חיה כזאת" טיפול רגשי הנעזר בבעלי-חיים במודל של טיפול הדדי – מהלכה למעשה (מכללת אורנים, 12.9.2019). הדוברת מציגה את התפיסה המובילה לפגיעה שגרתית בחיות בפינות חי, ומציעה שינוי מלמטה, דרך העבודה במקצוע הטיפול בעזרת בעלי-חיים, על בסיס שינויים עמוקים במערכים הטיפוליים (settings) המקובלים במקצוע. מוצגת תמצית הניסיונות שנעשו לאחרונה במכללת אורנים במערכים טיפוליים חלופיים: מקלטי שיקום חיות, עבודה עם כלבים חסרי בית, וטיפול בעזרת צפייה בחיות ללא מגע איתן. (1765 מילים).
"טיפול הדדי – יש חיה כזאת": טיפול רגשי הנעזר בבעלי-חיים במודל של טיפול הדדי – הלכה למעשה (אסופת תקצירים ליום עיון). התוכנית לטיפול רגשי הנעזר בבעלי-חיים, המכללה האקדמית לחינוך אורנים, 12.9.2019.
רשימת התקצירים: גל חכים אשר, דברי פתיחה: האם הדדיות אפשרית?; רפי לוי, איך אנחנו מרגישים? כמו חיות: הבסיס הנוירו-פסיכולוגי המשותף; אפרת נופך כנרי, "חשבתי שאני אבא טוב": השפעות שיקומיות-טיפוליות בין אסירים לכלבים בסביבת בית הסוהר בתוכנית לשיקום הדדי אסיר-כלב; צליל פרנס, מחשבות על ניתוק ומפגש בין חלקי הנפש: טיפול הדדי בין כלבים מהכלבייה העירונית חיפה לילדים בסיכון; דור רויטמן, קווי מתאר לבסיס תיאורטי למודל ההדדי בטיפול בעזרת בעלי-חיים; אריאל צבל, הערכת תוכניות טיפול/שיקום הדדי עם כלבים; נועם רודיך, בין אובייקט לסובייקט במרחב שבין אדם לחיה: תיאור מקרה של טיפול בנערה בסיכון במקלט להצלת חיות משק; שרית לב בן דב, האם ניתן להשיב את הסדר על כנו? התדיינות עם תיאור המקרה דרך הגישה ההתייחסותית; ליאת שני, בין עדר ללהקה: יישומים של מודל הטיפול ההדדי בטיפול בטראומה מורכבת.
צבל, אריאל. "טיפול בעזרת בעלי-חיים ללא מגע איתם – הערות בעקבות ביקור במקלט הקופים הישראלי." האתר של ד"ר אריאל צבל, 12.8.2019.
הרהורים בתגובה לתיאור שהציגה בעל-פה (30.5.2019) מירי שרון דה פריס, מטפלת רגשית בעזרת בעלי-חיים ועובדת מקלט הקופים הישראלי, לשיטת הטיפול שלה בילדים בתוך המקלט – שיטה המתבססת על צפייה בקופים ממרחק בטוח לכל הצדדים. המסה כוללת תשע טענות: 1. טיפול רגשי בעזרת בעלי-חיים ללא מגע איתם מבוסס על השלכת תכנים אנושיים על החיות; 2. שיטה זו מחייבת צפייה בהתנהגות מגוונת ומורכבת של החיות; 3. בפסיכותרפיה יש הטיה לטובת החזקת חיות בשבי; 4. הטיפול נטול המגע אינו דומה לשיטות טיפול אחרות, ועל פניו הוא מוגבל; 5. היעדר תקשורת הדדית בין החיה למטפלת ולמטופל אינו מהווה בעיה מכרעת בטיפול; 6. השיטה של מירי היא דוגמה אחת לטיפול נטול מגע, וייתכנו כיוונים אחרים בטיפול נטול מגע; 7. מידת הכוח שמפעילות מטפלות על חיות משקפת את כפיפותה של הפסיכותרפיה למוסדות חיצוניים; 8. המניע לצמצום השליטה בחיות במסגרת המקצוע אינו צורך מקצועי אלא כוחות חברתיים חיצוניים; 9. יש צורך דחוף בפרסומים מקצועיים בנושא. (2814 מילים).
חכים אשר, גל. "מבט פסיכואנליטי על מהלך ההתפתחות הנפשית בטיפול פסיכולוגי הנעזר בבעלי חיים — ממצבים מנטליים ראשוניים ועד ביסוס יחסים טריאדיים." שיחות ל"ג, מס' 2 (מרץ 2019): 8-1.
טיפול פסיכולוגי הנעזר בבעלי-חיים הוא דיסציפלינה טיפולית שכמעט לא הומשגה עד היום במונחים פסיכואנליטיים. בעלי-החיים שונים מאיתנו באופן אינהרנטי ולפיכך מהווים עבורנו 'אחר', ומאפשרים חוויה מעברית בהתפתחות thirdness במבנה הנפשי. במאמר אבחן ואדגים בתיאורי מקרה את האופן בו בעלי-חיים בטיפול מסייעים בעיצוב חוויית העצמי על רבדיה השונים, מארגון תחושת העצמי הגרעיני והחוויה הפרה־ורבלית ועד תמיכה בהכרה בסובייקטיביות ובניית החוויה האינטרסובייקטיבית בקשרים הבין־אישיים. כן אבחן בטריאדה הטיפולית מטפלת־מטופל־בעל-חיים את תפקיד המטפלת.
צבל, אריאל. "מדוע סימטריה אתית במערכת טיפולית המערבת חיות מחייבת מאמץ מוגבר לטובת החיות?" (וידיאו, 43:40 דקות). יום עיון – טיפול רגשי הנעזר בבעלי-חיים במודל של טיפול הדדי. התוכנית לטיפול רגשי הנעזר בבעלי-חיים, המכללה האקדמית לחינוך אורנים, 3.6.2018. לתיעוד וידיאו של ההרצאה.
"סימטריה אתית" מתקיימת כשכל הצדדים המעורבים במצב העומד לשיקול מוסרי נתפסים כישויות חברתיות או כתכליות פעילות בפני עצמן, וכשכולם גם זוכים להתחשבות במידה דומה, ללא אפליה. לא קל לקיים סימטריה אתית; כוונות טובות, קורסים באתיקה מקצועית, ניסוח קודים אתיים וכן הלאה אינם מבטיחים סימטריה אתית, ולא פעם הם מסתירים עיוורון מוסרי ואפליה או אף מנחילים ומעודדים הטיה נגד אחד הצדדים. המכשולים להשגת סימטריה אתית מתחלקים לשלוש קבוצות: א. הטיה נגד רחוקים ושונים מאתנו; ב. התעלמות מעוולות ממוסדות; ג. הטיה נגד מוחלשים. ההרצאה כוללת סקירה של אמצעים נגד שלושת סוגי ההטיה האלה. לסיכום, בנסיבות טיפוליות, החתירה המבטיחה ביותר לסימטריה אתית עוברת בהשקעה מוגברת בטובת החיות, עד כדי הרחבת מטרותיו של המקצוע ושינוי שגרת הפעילות המקצועית.
חכים, גל. "מבט אינטרסובייקטיבי על טיפול הנעזר בבעלי-חיים" (וידיאו, 47:21 דקות). יום עיון – טיפול רגשי הנעזר בבעלי-חיים במודל של טיפול הדדי. התוכנית לטיפול רגשי הנעזר בבעלי-חיים, המכללה האקדמית לחינוך אורנים, 3.6.2018. לתיעוד וידיאו של ההרצאה; לטקסט ההרצאה בכתב (4765 מילים).
בטיפול הנעזר בבעלי-חיים, אנו בני-האדם יכולים להתחבר לחיה שבתוכנו רק מתוך קשר אישי וקרוב עם בעל-חיים ובזכות ראייתו כסובייקט, ואז יכול להתרחש תהליך טיפולי וחינוכי משמעותי בנפשנו. החיבור לחיה שבתוכנו לא יתקיים אם החיה אינה מממשת את מלוא צרכיה החייתיים, ותפקידנו לדאוג לכך. כשבעל-החיים אינו יכול לממש את כל צרכיו, לא יכול להתממש בהצלחה התפקיד המתווך של בעלי-החיים עבור בני-האדם המטופלים. ההרצאה כוללת ניתוח של מושגי אינטרסובייקטיביות והדדיות – מזיגמונד פרויד ועד גס'יקה בנג'מין. מוצג מקרה טיפולי לדוגמה: ילד בן 7 שעבר במהלך טיפולו מפגש עם ארנבונים, כלבה וחמור, והשיג התקדמות בעקבות המפגש עם החמור – החיה שפעלה באופן העצמאי ביותר.
צבל, אריאל. "טיפול בעזרת בעלי-חיים: הערכה מוסרית." חיות וחברה 50 (מאי 2014): 65-55.
הטיפול בעזרת בעלי-חיים כולל היבטים ידידותיים לחיות לצד היבטים פוגעניים, שילוב המחייב הערכה מוסרית זהירה. המאמר בוחן את התחום המקצועי של טיפול בעזרת בעלי-חיים לאור תורות מוסר המייצגות את שלוש הגישות המרכזיות למוסר בתרבותנו: איזון בין הנזק לתועלת שגורמות פעולותינו לכלל, ביסוס המוסר על זכויות ועל חובות, וטיפוח האישיות המוסרית. אף אחת מהתורות הנדונות אינה שוללת את עצם הרעיון של הפקת תועלת ריפויית לבני-אדם כתוצאה ממפגש עם חיות, אולם משלושתן נובעת ביקורת על הֶרְגלים הקיימים במקצוע הלכה למעשה, ונטועים בנורמות נפוצות של ניצול חיות. במאמר מוצגת הערכה מוסרית כללית של המקצוע, מוצעת מסגרת לשיפוט בעיות מוסר נקודתיות, ומוצעים שיפורים העולים בקנה אחד עם תורות המוסר האמורות. השיפורים המוצעים כוללים, לכל הפחות, הימנעות משימוש בחיות בדרך שעלולה לפגוע בהן עקב מעורבותן בטיפול, והגדלה ניכרת של ההשקעה בלימוד האינטרסים של החיות ובקידום האינטרסים שלהן בפועל. ההערכה המוסרית עשויה להוביל גם לדרישה לשנות את מטרת המקצוע כך שתכלול במפורש את קידום טובתן של החיות המעורבות בו, ולמסד דרכו סיוע פעיל לחיות. תורות המוסר השונות עשויות להוביל גם לביקורת חריפה יותר על המקצוע, כחלק מביקורת על סוגים אחרים, נפוצים יותר, של יחסי אדם-חיה.
