במסמך זה, המושג מקום מתייחס בהכללה לכל אתר שבעלי-חיים מוחזקים בו במתחם מגודר, בכלוב או בבניין, ובני-אדם זרים מבקרים במקום ופוגשים שם בדרכים שונות את בעלי-החיים: פינת חי, מרחב חי, מרחב זואולוגי, חווה חינוכית, מקלט בעלי-חיים, חוות הצלה וכו'. תהליך ההסמכה של תו ההדדיות במקומות שונים נועד להוביל את הפיכתו של מקום קיים למקום העוסק בהצלת בעלי-חיים ובשיקומם במידת הצורך, וממשמש להם כמקום מגורים קבוע – מרחב מש"ה (מגורים, שיקום, הצלה). מקומות אחדים בישראל מתפקדים כמרחב מש"ה, והם עשויים לשמש כמופת ללמידה.
- בית קבע: המקום ישמש בית לכל החיים לבעלי-החיים המתגוררים בו.
- מקלט: בעלי-החיים שישוכנו במקום הם כאלה שאינם מסוגלים בכוחות עצמם לשרוד ולשגשג בטבע הישראלי, או שאסור לשחררם לטבע בישראל.
- שיקום: המקום יקלוט וישקם בעלי-חיים שנמצאו בתנאי מחיה לא נאותים ונזקקו לשיקום, בתנאי שהמתקנים הקיימים במקום, בעלי-החיים הקיימים והצוות הקיים מאפשרים שיקום.
- סחר וחליפין: במקום לא יתקיים סחר (קנייה ומכירה) בבעלי-חיים, ולא תתקיים החלפה של בעלי-החיים שבגוף זה עם גופים אחרים.
- רבייה: כתנאי הכרחי לשמירה על רווחת בעלי-חיים במסגרת שמשאביה מוגבלים, במקום לא תתאפשר רבייה של בעלי-חיים.
- אימוץ: העברת חיה מהמקום לבית אחר תתבצע רק על בסיס שיקולים של צורכי החיה והתאמתה לבית החדש.
- רווחה: צוות המקום יפעל כמיטב יכולתו לאפשר מימוש של צורכיהם הגופניים, הרגשיים, הקוגניטיביים והחברתיים של כל בעלי-החיים הנמצאים במקום. הצוות יעשה כמיטב יכולתו לזהות את ההעדפות של כל בעלי-החיים שבמקום, ולהתחשב בהעדפות אלה.
- טיפול רפואי: בעלי-החיים במקום יקבלו טיפול רפואי ושיקומי במקרה של פציעה, מחלה או פגיעה אחרת, ויקבלו טיפול מניעתי וקבוע. ביקורי וטרינר שגרתיים יתקיימו במקום אחת לחודש לפחות.
- ניוד: בעלי-חיים פוחדים כשמזיזים אותם בכפייה, ולכן לא תתבצע במקום העברת חיות כפויה מנקודה אחת לנקודה אחרת, למעט העברה במקרים של צורך רפואי.
- בחירת מגע: רובנו אוהבים מגע וקרבה, וכך גם חיות רבות. אולם ישנם בעלי-חיים שאינם מעוניינים בכך, ולכן במקום לא תתאפשר כפייה של מגע או של קשר קרוב אחר, על אף חיה או אדם.
- מרחב מוגן: לכל חיה במקום ולכל אדם המבקר במקום יש מרחב בטוח ומוגן, שם יוכלו לממש את זכותם לבחור אם לקיים מגע עם אחר או להימנע ממגע.
- אחריות הצוות: צוות המקום אחראי למנוע כל מגע כפוי, בכל האמצעים הדרושים: יצירת תנאים (כגון גידור הולם) המונעים מגע כפוי, הסברה בשילוט ובעל-פה, והתערבות ישירה במקרה הצורך.
- התאמה אישית: אין שני אנשים זהים זה לזה, ואין גם בעלי-חיים זהים זה לזה. כל אחד הוא יחיד ומיוחד בתכונותיו הגופניות והנפשיות המולדות, בתכונותיו הנרכשות ובנסיבות חייו. לכן כל חיה במקום תקבל טיפול אישי ומותאם אליה.
- למידה: קשרי אדם-חיה במקום יתבססו על שילוב בין לימוד של תכונות המין הביולוגי וצרכיו, ובין היכרות אישית עם הפרט עצמו – רצונותיו, אישיותו, אירועים בעברו וכדומה.
- אבחון צרכים: צוות המקום יעשה מאמץ מתמיד לאבחן את הצרכים של בעלי-החיים שבאחריותו ושל האנשים המבקרים במקום. קשה לדעת מה אחר מרגיש או צריך, אך הצוות ימשיך לנסות.
- זהות אישית: כמו שאנו מכירים בכך שלכל אדם יש שם, אופי וסיפור חיים – כך גם צוות המקום מכיר בשם, באופי ובסיפור החיים האישי של כל אחת מהחיות. צוות המקום אמון על הצגת הסיפורים האישיים של החיות לקהל המבקרים – באמצעות שילוט קבוע ו/או כהסברה בעל-פה.
- חינוך לערכים: במפגשים עם קהל המבקרים, צוות המקום ינחיל למבקרים ערכי כבוד לזולת, חמלה ואמפתיה.
- שיטות חינוך: במפגשים עם קהל המבקרים, צוות המקום ייעזר בשיטות מוכרות לפיתוח מיומנויות רגשיות-חברתיות הכוללות מודעות עצמית, ניהול עצמי, מודעות חברתית, מיומנויות בינאישיות וקבלת החלטות אחראית. לצד שיטות אלה ינחה צוות המקום דיונים ביקורתיים על קונפליקטים המתעוררים במפגש בין האדם לחיה בשבי.
- הזדהות אישית: במפגשים עם קהל המבקרים, צוות המקום ינחה את הקהל ביצירת קשרי אדם-חיה על בסיס חיבורים בין עולמו של בעל-החיים המסוים לעולמו של האדם המסוים המעורב בקשר.
- יחסים לדוגמה: יחסי אדם-חיה במקום מנוהלים במידת האפשר כמו קשרים בינאישיים בקרב בני-אדם. אדם המבקר במקום אמור אפוא להיחשף ליחסי אדם-חיה הממחישים הכרה באחר ובצרכיו.