חיות איתנו ד'-ה' – תחרות ארצית: חיה מצלמת

שיתוף ארצי של החוויה הלימודית בחיות איתנו, כיתות ד'-ה'

ילדים יכולים לעשות הרבה לטובת בעלי-חיים, הן בעזרה ישירה לחיות נזקקות הן בהשפעה על הקהילה. תחרות חיה מצלמת מעודדת תלמידים לאקטיביזם ולמעורבות בקהילה. התחרות עונה על הצורך הדחוף בשינוי היחסים בין אדם לחיה, ואף מתייחסת למשבר הסביבתי ולשינוי האקלים. משימות התחרות מבוססות על ההנחה שזיקה רגשית לבעלי-חיים והכרת הצרכים והרגשות שלהם מעוררות בילדים כבוד כלפיהם ומגבירות את המעורבות בשמירה על בעלי-החיים ועל סביבת המחיה שלהם ושלנו. התחרות מציעה לתלמידים לשמש כסוכנים של שינוי חברתי לטובת בעלי-החיים, דרך משימות המותאמות לתלמידי כיתות ד'-ה' ולסביבתם החברתית. התחרות משולבת בחיות איתנו ד'-ה' כמיזם מסכם.

מטרות המיזם

1. קשרי אדם-חיה: לכונן קשרים חיוביים ולשפר קשרים קיימים בין התלמידים ובין בעלי-החיים שבסביבתם, תוך גיוס ההזדהות האנושית עם החיה כבסיס ליצירת קשר מכבד ואמפתי איתה.
2. מיומנות חברתית-רגשית (SEL): לפתח יכולת ל"הבנת האחר" ולהנחיל ערכי "צדק חברתי וערבות הדדית: יושרה והגינות, סולידריות ועזרה לזולת, מעורבות חברתית ואזרחית, מחויבות לטבע וקידום צדק סביבתי" (בהתאם למסמך משרד החינוך "המדיניות הפדגוגית הלאומית: דמות הבוגרת והבוגר" 2031-2021, עמ' 25, 28).
3. מיומנות מדעית: לפתח את כישורי ההתבוננות המדעית של התלמידים בבעלי-החיים שסביבם, בהנחה שמעורבות אישית מניעה מאמץ להכיר את החיה, להבין את עולמה ולפענח את רגשותיה.
4. קיימות ושינוי האקלים: להניע התעניינות בהגנת הסביבה ובקיימות – דרך זיקה אישית לבעלי-חיים אינדיבידואליים כהתגלמות מוחשית של הסביבה וכנפגעים המיידיים והבולטים משינוי האקלים.
5. גישור: לעורר מודעות לקונפליקטים המתעוררים סביב יחסי אדם-חיה, ולטפח חשיבה יצירתית על פתרונות.
6. יזמות: להניע את התלמידים לנקוט יוזמה פעילה בהגנה על בעלי-חיים.
7. שיתוף: לטפח את היכולת להתמקד בנושא חברתי ולשתף בכך אחרים – במעגלי השפעה נרחבים בקהילה.

שלבי הפעילות

1. מעלים בעיות: בסיוע סרטון ההסברה לתחרות ובהנחיית המורה, התלמידים מתבקשים להעלות בכיתה בעיות המטרידות אותם במצבם של בעלי-החיים שסביבם ובהתייחסותם של בני-אדם לבעלי-החיים. לאחר מכן בוחר כל תלמיד (או קבוצת תלמידים) בעיה שברצונו לעסוק בה. הנחיות התוכנית כוללות הצעת נושאים לדוגמה: נטישת חיות מחמד; הזנחה בפינות חי; חיות בית בחוץ: הזנחה ופגיעה; מחסור באביזרים במתקני חיות של ארגונים ורשויות; התערבות האדם בסביבה הטבעית; מחסור בבתי גידול טבעיים בשטח בנוי; קונפליקט בין חיות ובין בני-אדם בשטח בנוי; הפעלת כוח על סוסים וחמורים למטרת עבודה; התייחסות לבעלי-חיים כאילו אין להם רגשות. התלמידים מוזמנים להעלות נושאים אחרים לפי ראות עיניהם.
2. מתכננים צילום: בהנחיית המורה, חושבים על סביבת המחיה של בעל-החיים ומעריכים: מה עשוי בעל-החיים לראות סביבו באתר אופייני לבעיה שנבחרה? איך מצלמים בלי להפריע לבעל-החיים? איך אפשר להתגבר על מכשולים בצילום מנקודת המבט של בעל-החיים (למשל גדר, מיקום גבוה או מחילה)? ואיך אפשר לאמץ נקודת מבט של יצור השונה מאיתנו בגופו (למשל קרוב לקרקע או מעופף)?
3. יוצאים לצלם: כל ילד יוצא לצלם תמונה המייצגת את הבעיה בחייו של בעל-החיים מנקודת מבט טיפוסית לבעל-החיים. הצילום צריך לתאר היטב את הבעיה כפי שהיא עשויה להיראות בעיניו של בעל-החיים. אם אין אפשרות מעשית לשחזר את נקודת המבט המדויקת של בעל-החיים, יש למצוא נקודת צילום אחרת המעבירה את המסר בבירור. שימו לב: בצילום לא יופיע בעל-החיים עצמו! יש להימנע מהפרעה לבעל-החיים למטרת הצילום (למשל אין להיכנס לכלוב) ויש להימנע מהסתכנות (למשל לצורך צילום מגבוה).
4. כותבים הסבר: כל ילד יכתוב לצילום שלו הסבר הכולל פרטי זיהוי ותשובות לארבע שאלות (להלן בהנחיות להשתתפות בתחרות).
5. משתפים: המורה תשייך עמודה לבית-הספר שלה בלוח השיתופי של התחרות, והילדים יעלו את צילומיהם עם הסברים. תוצרים שיתקבלו עד 31 באוגוסט 2024 ישתתפו בתחרות הארצית.

הנחיות להשתתפות בתחרות

1. תפקיד המורה: המורה תשייך עמודה לבית-הספר שלה בלוח השיתופי של התחרות, ותוסיף בעמודה זו פוסט עם הפרטים הבאים:
   • שם מלא של המורה
   • כתובת דוא"ל ליצירת קשר
   • שם בית-הספר ושם היישוב
   • שכבת גיל התלמידים
   • פירוט תהליך בחירת הנושא: אילו בעיות נדונו בכיתה, מדוע נבחרו הנושאים שנבחרו
   • פרטים על חשיפת הצילומים בכיתה ולקהל נוסף, ועל תגובות שהתקבלו לחשיפה
2. תפקיד התלמידים: כל תלמיד יפרסם צילום (אפשר לפרסם צילומים אחדים בפוסטים נפרדים) בעמודה שהקצתה המורה לבית-הספר בלוח השיתופי של התחרות). לכל צילום יצורף המידע הבא, לפי הדוגמאות המופיעות בעמודה הימנית בלוח:
   • (צמוד לתמונה) פרטי זיהוי: שם פרטי, שם משפחה, כיתה, בית-ספר, יישוב
   • מדוע בחרתי בנושא הזה?
   • אילו דברים מופיעים בתמונה?
   • מה עשיתי כדי לראות את הדברים מנקודת המבט של החיה?
   • אם אנשים רבים יראו את התמונה, איך זה יכול לעזור לחיה?
3. שיפוט: ועדת השיפוט תבחן תוצרים שהועלו ללוח הארצי עד 8 במאי 2024.
4. פרסום: תוצאות השיפוט של התחרות יפורסמו בתאריך 22 במאי.

ועדת שיפוט

1. נציגוּת מכון אדם וחיה.
2. נציגוּת מט"ח.
3. נציגוּת משרד החינוך – רכזת ארצית לחינוך לקיימות.
4. נציגוּת משרד החינוך – כישורי חיים.
5. נציגוּת האקדמיה – מדע רווחת בעלי-חיים.
6. לבחירת פרס "חביב הקהל" – ייבחר המיזם שקיבל את מספר הלבבות והתגובות הגדול ביותר בלוח הארצי.

 מדדים לזכייה

1. השפעה: לצילומים יש השפעה מרבית על קהל היעד בזכות נושא המדבר אל ליבו.
2. בהירות: המסרים המובעים בכתב ובתמונות נקלטים ומובנים בקלות.
3. משמעות: הנושא שנבחר מייצג בעיה משמעותית בעולמם של בעלי-חיים.
4. זהירות: בתהליך הצילום לא נגרמו כל נזק וסיכון לבעלי-חיים, ואין בתמונה מסרים המזיקים לבעלי-חיים.
5. גישור: יש טיפול מוצלח בנושא שנוי במחלוקת.
6. רגשות: ההסבר הנלווה לתמונה כולל התייחסות לרגשות מגוונים של בעלי-חיים.
7. הזדהות: נעשה חיבור בין העולם הרגשי של ילדים ובין רגשות בעלי-חיים.
8. מדע: הטענות מוצגות ללא טעויות עובדתיות, ונעשה שימוש בידע נרחב.

סוגי זכיות שונים

1. השפעה: הצילום וההסבר הנלווה אליו מתאימים לקהל גדול ומגוון, ועשויים להניע שינוי תפיסה והתנהגות כלפי בעלי-חיים.
2. חדשנות: העזה לעסוק בנושא שנוי במחלוקת – באופן אחראי.
3. זרקור: הצילום וההסבר הנלווה אליו מתייחסים לחיות נשכחות, שבדרך-כלל מצוקתן אינה זוכה לתשומת-לב.
4. אמפתיה: הצגה מפורטת ורגישה של רגשות בעלי-החיים, של בעיות בחייהם ושל נסיבות חייהם המיוחדות.
5. סביבה: הצגת פגיעה בחייהם וברווחתם של בעלי-חיים כתוצאה מאיום סביבתי.
6. מדע: הטענות העובדתיות מוצגות באופן מדויק מבחינה פסיכולוגית וזואולוגית.
7. חביב הקהל: בחירת הקהל.

פרסים

1. לתלמידים הזוכים: הצילומים הזוכים יודפסו באיכות גבוהה ויוצג בכנס חינוך ארצי בשיתוף אגף החינוך בעיריית רמת-גן. ביקור בחוות הצלה וביקור מודרך בה (הצטרפות לסיור משפחות).
2. למורה מנחה שליוותה יותר מכיתה אחת: ערכת ספרים על זכויות בעלי-חיים.